Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך

א'

תשרי

א'

תשרי

רבי אלעזר בן ערך, תנא בן הדור השני, נמנה עם חמשת התלמידים הגדולים של רבן יוחנן בן זכאי.
רבו כינה אותו: 'מעין המתגבר' [אבות ב, יא] ושיבח אותו בלשון זו: "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם" [שם, יב]. בנוסף, כאשר שאל רבן יוחנן בן זכאי את תלמידיו: "איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם?" השיב רבי אלעזר: "לב טוב". אמר רבן יוחנן לתלמידיו: "רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם" – כלומר, שכל המעלות שמנו חבריו נכללות בלב טוב [שם, יג].
בזוהר חדש [בראשית יב, ב] נאמר שרבן יוחנן בן זכאי היה אומר עה"פ 'ושם אשתו מהיטבאל' שלש מאות הלכות פסוקות, ולא רצה לגלותן אלא לר' אליעזר בן הורקנוס ולר' אלעזר בן ערך שהיו עוסקין עמו במעשה מרכבה.
"היה יועץ עצות שהיו מתקיימות ומצליחות" [מדרש תנחומא א, יט].
יש לציין שכמה מן הנוסעים, ביניהם ר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפאריש ותלמיד הרמב"ן מספרים כי בדמשק ישנו "בית הכנסת לר' אלעזר בן ערך, והוא בנין מפואר והוא בתוך העיר", אך אין זה מקום קבורתו.
 
אמרותיו
"ר' אלעזר בן ערך אומר: וכי מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה בסנה, והלא היה לך מארזי הלבנון ומראשי ההרים ומראשי הגבעות? אלא, השפיל הקב"ה את שכינתו ועשה דברו כדרך ארץ, שלא יהיו אומות העולם אומרים: מפני שהוא אלוה ובעל עולמו עשה דברו שלא כדין" [מכילתא דרשב"י פרק ג].
"ר' אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה" [אבות ב, יד].
 
עובדות והנהגות
"תנו רבנן: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור, והיה מהלך בדרך, ורבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו [רבי אליעזר בן ערך]: רבי, שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה. אמר לו [רבי יוחנן]: לא כך שניתי לכם: ולא במרכבה ביחיד [כלומר, שאין מלמדים מעשה מרכבה אפילו ליחיד], אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו? אמר לו: רבי, תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני? אמר לו: אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור, ונתעטף וישב על האבן תחת הזית. אמר לו: רבי, מפני מה ירדת מעל החמור? אמר: אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו, ואני ארכב על החמור? מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה. מה שירה אמרו? 'הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות… עץ פרי וכל ארזים הללויה' [תהלים קמח, ט]. נענה מלאך מן האש ואמר: הן הן מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו, ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה. יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך" [חגיגה יד, ב].
לאחר פטירת רבו "הוא אמר: אלך לדמסית – למקום יפה ומים יפים ונאים, והם אמרו: נלך ליבנה – למקום שתלמידי חכמים מרובים אוהבים את התורה. הוא שהלך לדמסית, למקום יפה ומים יפים ונאים – נתמעט שמו בתורה. הם שהלכו ליבנה, למקום שתלמידי חכמים מרובים ואוהבים את התורה – נתגדל שמם בתורה" [אבות דרבי נתן יד]. כשחזר, רצה לקרוא את הפסוק: 'החדש הזה לכם' [שמות יב, ב], וקרא בטעות: 'החרש היה ליבם'. ביקשו רבנן רחמים עליו, וחזר אליו תלמודו. על מעשה זה המשילו חז"ל את דברי המשנה [אבות ד, יג]: "רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען" [שבת קמז, ב][1].
כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו, ולא התנחם מדברי אף אחד מהם, עד שנכנס רבי אלעזר בן ערך, כיון שראהו אמר לשמשו טול לפני כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו, נכנס וישב לפניו ואמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון. בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר: אוי לי! אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום. אף אתה רבי, היה לך בן, קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא, ויש לך לקבל עליך תנחומין כשהחזרת פקדונך שלם. אמר לו: רבי אלעזר בני נחמתני כדרך שבני אדם מנחמין" [אבות דרבי נתן יד].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו סמוך לעלמה[2]:
"וישאוהו [את רבי אליהו גאון] כל ישראל במשא הכתף ולא על סוסים, מהלך שלושת ימים, להר הגליל, לדלתן, ויקבר בראש ההר, אצל ר' יוסי הגלילי. וסביביו[3] יונתן בן עוזיאל, והלל ושמאי ואלעזר בן ערך[4] ואלעזר בן עזריה[5] זקנו[6]". [מגילת אביתר]
"עלמה, ושם כמו חמישים יהודים ובית הקברות גדול לישראל. ושם קבר ר' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה וחוני המעגל ורבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי הגלילי[7]". [מסעות ר' בנימין]
"ולפנים מעט [מר' אליעזר בן הורקנוס] קברו של ר' אלעזר בן ערך". [מסע דפלסטינא]
"הונא[8] והמנונא[9] עלי הר אל עלמה, בה [בעלמא] בן ערך ואליעזר, עזריה[10] ואלעזר, והעיר בבן תימה מכרכרת". [קברי אבות]
"משם [ממערת הבבליים] באים לעלמא ויש בה קהלא קדישא של ישראל. ושם שלושה קברים מחכמי ישראל, ששלשתם נקראים בשם ר' אליעזר[11]. עצי רימון יפים סובבים על הקברים העתיקים האלה. היהודים והמושלמנים מכבדים את המקום הזה ומדליקים נרות על הקברים האלה בכל ערב שבת[12]". [שבילי דירושלים]
"ואצל הכפר, על פני השדה, קברי ר' אליעזר בן הורקנוס[13] ור' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה ור' עזריה הכהן אביו ז"ל… וכל אחד מהם בחלקת שדהו ונחלתו קברו אותו, ועליהם ציונים גדולים, וציונים מימי קדמונים". [כת"י מוסקבה]
"משם [ממירון], רחוק כמו ו' מילין או ז', יש מקום הנקרא עלמה. ושם כרם אחד ובו מערה, קבורים בה ר' יהודה בן תימא, ר' אליעזר בן ערך ורבן גמליאל, ובכללם הם עשרה". [רשימת קברים לנוסע אלמוני מקנדיאה]
"וקרוב לו [לאליעזר בן הורקנוס], על הדרך, קבר ר' אליעזר בן ערך, והוא קבר של אבן שיש ומכסה של אבן גדול עליו[14]". [רבי משה באסולה]
"עלמא, נגבה לכפר, שם קבורת ר' אלעזר בן הורקנוס, ר' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה ואביו, ור' יוסי הכהן". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"עלמא, בצד הנגב מן הכפר, שם קבורת רבי אליעזר בן הורקנוס ור' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריא ואביו בראש ההר". [יחוס הצדיקים]
"עלמא, בכפר בית הכנסת חרב. ולצד דרום, סמוך לכפר, קבור ר' אליעזר בן הורקנוס הנקרא ר' אליעזר הגדול בכוך של אבן, ובסמוך לו [לר"א בן הורקנוס] מצבה, היא ר' שמעון בן נתנאל, ויש אומרים ר' יוסי הכהן ויש אומרים עזריא[15]. ובסמוך ר' אלעזר בן ערך ועליו ציון ואילן בוטם וגפן". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"וחוץ לכפר, תחת הזיתים, שם מצבה והוא רבי שמעון בן נתנאל. ובסמוך לעיר[16] רבי אלעזר בן ערך". [זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי]
"ובכפר ר' אליעזר הגדול ור' אלעזר בן ערך ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' יהודה בן תימא ור' אלעזר בן עזריא, ומערת הבבליים מלאה גאוני עולם עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"ור' אלעזר [בן] ערך הוא קבור בפני עצמו באבן אחת גבוהה קומת אדם וארוכה, חקוקה באמצע, והצדיק נתון בתוכה ומכוסה באבן אחרת, גדולה כמין תיבה אחת. והוא מונח בגן אחד. וכל הגויים מקטירים לכבודו ומדליקים נרות". [הזיארה בכפר פקיעין – ר' חיים אבן עטר (האוה"ח)]
"וגם מצד (צפון) [דרום], ליד הבתים, שני ציונים בתוך כרם, ועוד ציון לפני הכרם, ושם נקברו ר' אליעזר הגדול ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל ור' אלעזר בן ערך ור' אלעזר בן עזריה". [ידי משה]
"ולדרומו קבר רבי אליעזר בן הורקנוס בתוך כרם וציון יפה על קברו. וקרוב לו קבר רבי אליעזר בן ערך מאבן שיש ומכסה מאבן גדולה עליו…[17] וקרוב לו קבר רבי יוסי הכהן". [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון]
"ולדרומו מקום קבורת רבי אליעזר בן הורקנוס, וקרוב לו מקום קבורת רבי אלעזר בן ערך, וקרוב לו מקום קבורת רבי יוסי הכהן ומקום קבורת רבי אלעזר בן עזריה". [מסעות משה]
"עלמא, לפנים ישוב גדול של יהודים, שם בית קברות ישראל גדול. שם קבר רבי אלעזר בן ערך מאבן שיש ומכסה מאבן גדולה עליו…[18] ורבי אלעזר בן עזריה וחוני המעגל ור' יוסי הגלילי[19] ור' אליעזר בן הורקנוס ור' ראובן האצטרובלי ור' יהודה בן תימא ור' יוסי הכהן". [טוב ירושלים]
 
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"בליל שבת אחד קרה פה מקרה, כי מספר הנרות היה כל כך רב עד כי נאחזה שלהבת באחד העצים ההם, ברימון של ר' אלעזר בן ערך. כל העולם נמנעו מלכבות את הבערה, היהודים נמנעו כדי שלא לחלל את קדושת השבת והישמעאלים נמנעו כדי להתחקה את היהודים. והעץ היה בוער באש כל הלילה ההוא. ולמחרתו כאשר הלכו לבקר את הקבר הקדוש הזה ראו לתמהונם כי לא ניזוק לא הגזע ולא הענפים. וזה היה נס גלוי". [שבילי דירושלים]
"אומרים בבירור כי זה כמו ארבעים שנה לקחו הישמעאלים המכסה ההוא [שעל קבר ר' אלעזר בן ערך] לעשות ריחיים, ונשאו אותו הרבה בני אדם למקום רחוק, ולמחרת מצאוהו על קברו. הכל מעידים על זה". [רבי משה באסולה]
"קבר רבי אלעזר בן ערך מאבן שיש, ומכסה מאבן גדולה עליו. ואומרים כי פעם אחת לקחו הישמעאלים את האבן ההוא, וישאוהו אנשים רבים משם לריחיים. וישכימו ממחרת והנה איננה, וילכו אל קברו וימצאוהו שמה". [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינויים קלים: טוב ירושלים]
 

 
מיקום וזיהוי הקבר
במקרים מסוג זה, אין כל ספק בזיהוי הציון ובמיקומו, שכן תאור עולי הרגל הינו על ארון קבורה עם מכסה, דרומית לכפר ורחוק ממנו, לפני ר"א בן עזריה ועל הדרך, וזהו בדיוק כמצויין היום בשטח. לארון מכסה דמוי אוכף והיו בו ארבע בליטות משולשות בפינות, והוא מכונה קאמעד אס-סאדיק.
הדרך העתיקה אל הכפר מכיוון דרום היתה: ממזרח לכפר, הכביש הראשי כיום, ממערב לכפר, כיום דרך עפר ליד המטעים, ומתוך המושב ריחניה שהיתה עד לתוך בית הקברות המוסלמי בסמוך לכפר. לפני מפגשה עם שביל העפר המוביל כיום מהכביש לציוני הקברים, היה מבנה גדול בנוי על באר מים, מקור המים המרכזי של הכפר.
 

 


[1] במדרש מובא הסיפור באופן אחר: "חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי. כל זמן שהיה קיים היו יושבין לפניו, כשנפטר הלכו ליבנה, והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס, מקום מים יפים ונוה יפה. המתין להם שיבואו אצלו ולא באו, כיון שלא באו ביקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו, אמרה: מי צריך למי? אמר לה: הן צריכין לי. אמרה לו: חמת ועכברים, מי דרכו לילך אצל מי, העכברים אצל החמת או החמת אצל העכברים? שמע לה, וישב לו עד ששכח תלמודו. מאחר זמן באו אצלו. שאלו אותו: פת חטין או פת שעורים, מי טב אוכלה בלפתן? [כלומר, איזה מהם טוב לאוכלו בליפתן?], ולא ידע להשיבן בליפתן [=ששכח אפילו מפני מה נקרא ליפתן]" [קהלת רבה ז, ז].
[2] אמנם, ישנה דעה לפיה נטמן ליד צפת:
"צפת… ותיכף בצד ההר ההוא בית חיים… אצלו נקבר צדיק אחד ושמו בעל זיתים, אצל כפר זיתים [עין זיתים] והוא  קרוב וסמוך לעיה"ק צפת. מצד א' קבר לר' אלעזר בן ערך ור' יהושע בן חנניה וחכמים ונביאים". [איגרת ר' יוסף סופר מצפת]
[3] יש לומר שבמילה 'סביביו' מתכוון הכותב לאזור הסובב את דלתון, הכולל את עמוקה, מירון, ועלמה.
[4] קבורת רבי אלעזר בן ערך בעלמה נזכרת בסתמיות באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז, באיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן ועל ידי רבי משה חיים קאפסוטו.
[5] קבורת רבי אלעזר בן עזריה בעלמה נזכרת בסתמיות באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז ועל ידי רבי משה חיים קאפסוטו.
[6] למרות שכאן נכתב שנטמנו בדלתון, יש לומר שהכוונה לעלמה והכותב לא הבדיל ביניהם מחמת הקירבה שבין שני המקומות.
[7] ראה בהערה הקודמת.
[8] קבורת רב הונא באזור דלתון נזכרת בסתמיות באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז ובאיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן.
[9] קבורת רב המנונא בעלמה נזכרת בסתמיות על ידי רבי משה חיים קאפסוטו. גם באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז ובאיגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן נזכרת קבורתו, אך שם מצויין המקום כדלתון ולא כעלמה, ואינו שונה כי המערה נמצא בין עלמה לדלתון.
[10] קבורת רבי עזריה בעלמה נזכרת בסתמיות באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז.
[11] הכוונה כנראה לרבי אלעזר בן ערך, רבי אלעזר בן עזריה ורבי אליעזר בן הורקנוס, כפי שנכתב על ידי שאר הנוסעים. את קברו של רבי אלעזר בן ערך הוא מזכיר במפורש בהמשך, ראה בהערה הבאה.
[12] כאן עובר הכותב לתאר נס שהתרחש על קבר ר' אלעזר בן ערך, ראה גדולים צדיקים במיתתם.
[13] קבורת רבי אלעזר בן הורקנוס בעלמה נזכרת בסתמיות על ידי רבי משה חיים קאפסוטו. גם באלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז נזכרת קבורתו, אך שם מצויין המקום כדלתון ולא כעלמה. כמו כן, רק בכת"י ב' נכתב במפורש שמדובר על בן הורקנוס ולא על רבי אליעזר אחר.
[14] כאן עובר הכותב לתאר נס שהתרחש על קבר ר' אלעזר בן ערך, ראה גדולים צדיקים במיתתם.
[15] בשבחי ירושלים וזכרון בירושלים נכתב "ויש אומרים ר' אלעזר בן עזריה" במקום "ויש אומרים עזריא", אך מסתבר שזו טעות כי בהמשך הם מזכירים את ר' אלעזר בן עזריה בין הכרמים. אמנם, יתכן גם שכוונתם לומר שיש חילוקי דעות באשר למקום קבורתו של ר' אלעזר בן עזריה.
[16] כנראה שתיבה זו טעות היא, ואולי צ"ל 'לו'.
[17] כאן עובר הכותב לתאר נס שהתרחש על קבר ר' אלעזר בן ערך, ראה גדולים צדיקים במיתתם.
[18] כאן עובר הכותב לתאר נס שהתרחש על קבר ר' אלעזר בן ערך, ראה גדולים צדיקים במיתתם.
[19] הכותב מציין במפורש את קבר ר' יוסי הגלילי בדלתון, וממילא יש לומר שכאן הוא מונה את נקברי האזור כולו ולא את נקברי עלמה בפרט.

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע