ב"ר יצחק

תלמיד הבעש"ט, ומחותן עם בתו של הבעש"ט 'אודל', סב רבי נחמן מברסלב

ר' נחמן נולד בסביבות שנת ה'ת"מ בעיר זולקובה שבגליציה לאביו ר' יצחק, שהיה ממשפחה המיוחסת כשישה דורות למהר"ל מפראג. כשהתבגר פנה ללמוד ב"קלויז" בעיר ברודי והתידד עם רבי נחמן מקוסוב ורבי מנחם מנדל מבאר. עסק בתורה ובסיגופים קיצוניים כטבילה במקוה קפוא. אחרי נישואיו התקרב לבעל שם טוב בהשפעת גיסו רבי חיים מהורדנקא.

עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת ה'ת"ק, יחד עם בנו ר' שמשון חיים, אך חזר לחו"ל בהשפעת חלום שפירשו כרמז לעדיפות דרכו של הבעל שם טוב בעבודת ה' שלא על ידי סגפנות. בשהותו זו בגליציה שימש כגבאי בביתו של הבעל שם טוב, ואף עסק בקירוב תלמידים חדשים לדרך החסידות. בעת פטירת הבעל שם טוב שהה במז'יבוז'. אשתו השנייה נפטרה בזמן לידתה את שמחה, אביו של רבי נחמן מברסלב.

באלול תקכ"ד, ערב ראש השנה תקכ"ה (אוקטובר 1764), עלה לארץ ישראל בשנית, עם הקבוצה הראשונה המאורגנת של תלמידי הבעש"ט, יחד עם רבי מנחם מנדל מפרמישלן, בספינת עולי-רגל שהייתה יוצאת מדי חודש אלול מאיסטנבול שבטורקיה לעבר נמל יפו. מאז שהה בעיר טבריה. בשל המספר הקטן של העולים בעלייה זו (כ-30 איש מגליציה ועוד כמה עשרות יהודים מטורקיה ומארצות הבלקן שהצטרפו אליהם בקושטא), אין העלייה נמנית על ידי ההיסטוריונים כעלייה החסידית הראשונה, וכעליה הראשונה נחשבת עליית החסידים בשנת תקל"ז.

רבי נחמן נפטר בב' בתמוז ה'תקכ"ה, שנת עלייתו השנייה לארץ, ונטמן בבית העלמין בטבריה.

נכדו רבי נחמן מברסלב זיע"א, מייסד חסידות ברסלב, קרוי על שמו.

דברי תורתו ותולדותיו קובצו בספר מילי דאבות, בני ברק, תשמ"ב.