אסתר המלכה, אחת משבע הנביאות שעמדו לעם ישראל [מגילה יד, ב], ואחת מארבע הנשים היפות בעולם (יחד עם שרה, אביגיל ורחב) [מגילה טו, א], היא אשתו של אחשוורוש שבזכותה ובזכות דודה מרדכי היהודי ניצלו יהודי פרס ומדי מכליון רוחני וגשמי שזמם המן הרשע להמיט עליהם, ובגין נס זה אנו חוגגים את חג הפורים לדורות עולם.
על זכותה המיוחדת של אסתר ותפקידה בהצלת העם היהודי מכליה נאמר: "אסתר נתנה נפשה על ישראל, ונקראו על שמה" [שמות רבה ל, ד].
בהיותה בארמון המלך שמרה אסתר על קדושתה ועל דתה: "אסתר לא טעמה כלום אלא משלה, כשם שלא טעמו חנניה, מישאל ועזריה מפת בג המלך" [מגילה יג, א]. כמו כן נכתב שהיתה מונה את ימי השבוע בעזרת שבע הנערות שניתנו לה מן המלך, בכדי שתדע באיזה יום שבת [מגילה יג, א וראה אסתר ב, ט].
על כך שלא זיהו את עובדת היותה יהודיה, נאמר: "חוט של חסד משוך עליה, וכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו" [מגילה יג, א; אסתר רבה ב, טו].
"ויהי אמן את הדסה, קרי לה הדסה, וקרי לה אסתר. תניא, רבי מאיר אומר: אסתר שמה, ולמה נקרא שמה הדסה – על שם הצדיקים שנקראו הדסים. רבי יהודה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת שמה אסתר – על שם שהיתה מסתרת דבריה. רבי נחמיה אומר: הדסה שמה, ולמה נקראת אסתר – שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר" [מגילה יג, א].
"רבא פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא: ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם, ברבות צדיקים ישמח העם – זה מרדכי ואסתר, דכתיב והעיר שושן צהלה ושמחה" [מגילה יא, א].
במדרש [אסתר רבה ח, ז] מובאת תפילת אסתר כשעמדה לפני אחשוורוש: "ותתפלל ותאמר ה' אלהי ישראל אשר משלת מימי קדם ובראת את העולם, עזור נא אמתך אשר נשארתי יתומה בלי אב ואם, ומשולה לענייה שואלת מבית לבית, כן אנכי שואלת רחמיך מחלון לחלון בבית אחשורוש. ועתה ה' הצליחה נא לאמתך הענייה הזאת, והצילה את צאן מרעיתך מן האויבים האלו אשר קמו עלינו כי אין לך מעצור להושיע ברב או במעט, ואתה אבי יתומים עמוד נא לימין היתומה הזאת אשר בחסדך בטחה, ותנה אותי לרחמים לפני האיש הזה כי יראתיו, והשפילהו לפני כי אתה משפיל גאים".
מגילת אסתר נכללת בין כתבי הקודש לנצח, כמובא בגמרא [מגילה ז, א] שאסתר ביקשה מן החכמים 'כתבוני לדורות', ונעתרו לה לאחר שמצאו סימוכין לדבריה מן התורה. כמו כן נכתב שמגילת אסתר אינה עומדת להבטל [שם ד, א], ו"אסתר ברוח הקודש נאמרה" [שם ז, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתה בברעם[1]:
"הלכנו לכפר ברעם[2], ומצאנו בכניסת העיר קבר ר' פנחס בן יאיר[3], ובנוי בציון גדול כמו ריחיים, ובתוכו עמוד. ולמעלה בית הכנסת [הנ"ל] יפה מאד, וכותליה קיימין, ושם מצאנו [ה]איסקופה שבה בית המדרש". [מסע דפלסטינא]
"ומשם [מצפת] הלכתי אצל הירדן, ואצל הירדן קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו אילן גדול מאד מאד. ומשם הלכתי וראיתי קברו של ר' יוסי דמן יוקרת, וקבר של ר' נחמן חטופא[4]. ומשם הלכתי וראיתי קברו של ר' אלעזר בן עזריה[5]… ומשם הלכתי אצל ארץ הערב[6], וראיתי סלע אחד, ובתוך הסלע קבר אסתר המלכה, אשר ציותה בחייה לכורש בנה להעלותה שמה. וקרוב משם בעוד כברת ארץ, קבר ר' פנחס בן יאיר[7] ועובדיה הנביא, אצל מדרשו שעדיין קיים ונאה מאד". [מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני]
"כפר ברעם נקבר עובדיה הנביא ואסתר המלכה, ור' פנחס בן יאיר[8] ויאיר אביו, וק' נביאים ור' נחמן חטופי[9] ה"י". [כת"י אילן ב']
"ושם ר' פנחס בן יאיר[10]. וקרוב משם אסתר המלכה, פי המערה למעלה ואבן גדולה מכסה את פיה. וקרוב משם צדיק אחד, אומרים כי הוא רב נחמן, ויש אומרים כי הוא רב יצחק". [תוצאות ארץ ישראל]
"ושם לצד אחר [מעובדיה הנביא], מחוץ לעיר, קבר ר' פנחס בן יאיר ז"ל[11] ועליו ציון גדול וגבוה, על ראשו עמוד אבן ואילן גדול מסך עליו. וסמוך לו, בתוך גן נעול, קבורת רב נחמן בנו ז"ל. וסמוך לשם מערה סגורה, שם אסתר המלכה עליה השלום, שהניחוה שם לקוברה". [כת"י מוסקבה]
"מעט רחוק משם [מעובדיה הנביא] יש אסתר המלכה, גל של אבנים ואילן רוביר"ו [אלון] לציון, ולה סמוך אילן אחר עם גל אבנים, והוא קבר ר' פנחס בן יאיר[12]". [רבי משה באסולה]
"ונגבה לכפר ר' פנחס ור' נחמן בנו, ועליהם אילנות גדולות. ושם קבורת אסתר המלכה עליה השלום. והוא כפרסה וחצי מצפת. ובכל שושן פורים הולכים מנין על קברה מצפת, וקורין לשם המגילה ואוכלין ושותין ושמחים לשם[13]. וסמוך אצלה ר' יוחנן חטופא[14] ומר זוטרא ז"ל[15], ועל הציון [של חטופא] אבן אחת עשוי ככובעים שנוהגים בו הנשים במדינה הזאת". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"כפר ברעם, נגבה לכפר[16] קבורת ר' פנחס בן יאיר[17] ועליו ציון ור' נחמן בנו, ולפנים ממנו כרם שם קבר אסתר המלכה בכוך של אבן, ולפנים ממנה ר' יוחנן חטופא[18] ומר זוטרא". [יחוס הצדיקים; בשינויים קלים: גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"כפר ברעם, שם קבורים רב נחמן ומר זוטרא ור' יוחנן חטופא[19] ור' פנחס ואסתר הצדקת ועובדיא הנביא עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא; בשינויים קלים: רבי משה חיים קאפסוטו]
"כפר ברעם, ושם קבורת ר' פנחס ובנו ר' נחמן, עליהם אילן סנדיאן, ובפרדס רמונים ושם קבורת אסתר המלכה. ולמערב הכפר מדרש הרוס, ועל הפתח שיטה". [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם]
"בדרך לצד שמאל[20] קבורים ר' פנחס ומר זוטרא. ממולם בכרם קבורה אסתר הצדקת. לימין הדרך קבורים ר' יוחנן חטופא[21] ובנו ר' נחמן חטופא, והם קבורים בכוכין, וכל כוך מכוסה אבן". [ידי משה]
"עובדיה בתוך כפר ברעם, ונחמן ובן יאיר[22], ואסתר אשר הזיל מעוררת". [קברי אבות]
 

מיקום וזיהוי הקבר
על פי עדות עולי הרגל, עצמותיה של אסתר הובאו לקבורה בארץ, בכפר ברעם, בכניסה לכפר מצד דרום, בתוך סלע – מערה שפיה למעלה, בתוך כרם, ליד ובסמוך לציונם של נחמן קטופא ואביו הקבורים בשני כוכין. כנראה שבעבר היה גל אבנים עם עץ אלון לצד הציון מאחר ולא היתה גישה לציון עצמו מחמת עומקו, ולכך כינוהו 'מערה סגורה'. [הציון המצויין כיום בחורשה שבואדי במרחק רב מהכפר בטעות יסודו, והמקום שם הוא בית ישן שקרס ונעשה גל ענק. אסתר נקברה ממש בכניסה ליישוב בתוך מערה כנ"ל, ואף בעדותו של ד"ר שז"ך בשם הרב דב זילברמן במקום זה שאנו מציינים היו שרים וקורין במגילה כשרה ביום הפורים].