רבי יהודה בר אלעאי, הוא סתם ר' יהודה שבש"ס [רש"י ביצה כו, א], מגדולי התנאים בדור הרביעי.

בילדותו למד תורה אצל ר' טרפון בלוד [מגילה כ, א; תוספתא נגעים ח, ב] ומאוחר יותר למד אצל אביו רבי אלעאי [מנחות יח, א] ואצל חכמי יבנה האחרים.

רבו המובהק היה רבי עקיבא, אצלו למד יחד עם ר' מאיר, ר' יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, חמשת התלמידים שהעמידו את התורה לאחר מות שנים עשר אלף זוגות תלמידי רבי עקיבא בתקופת גזירות אדריאנוס [יבמות סב, ב]. כמו כן, הספרא, מדרש הלכה לספר ויקרא, נכתב על ידו על פי שיטות הדרש שקיבל מרבי עקיבא[1] [סנהדרין פו, א].

בין תלמידיו היו ר' אלעזר ברבי שמעון [סוטה לד, א], ר' ישמעאל ברבי יוסי [סוכה יח, א] ורבי יהודה הנשיא [שבועות יג, א].

כאשר התחדשו חיי התורה בארץ ישראל בתקופה שאחר גזירות אדריאנוס, פתח מחדש את כינוס הסנהדרין באושא, עיר מגוריו, יחד עם רבי נחמיה, ר' מאיר, ר' יוסי, רשב"י, ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב [שיר השירים רבה ב, ג].

היה חסיד כה גדול, שאמרו: "כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד – או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה ברבי אילעאי" [בבא קמא קג, ב].
 

אמרותיו
"דרש רבי יהודה בר אלעאי… אומה זו [ישראל] משולה לעפר ומשולה לכוכבים. כשהן יורדין – יורדין עד עפר, וכשהן עולין – עולין עד לכוכבים" [מגילה טז, א].
"רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות – מלמדו ליסטות" [קידושין כט, א].
"אמר רבי יהודה: בוא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה. גלתה סנהדרין – ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות – ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות – גלתה שכינה עמהם. הדא הוא דכתיב [איכה א, ה]: 'עולליה הלכו שבי לפני צר', מיד [שם, ו]: 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" [איכה רבה א, לג].
"רבי יהודה בן אילעי אומר: כל העושה דברי תורה עיקר ודרך ארץ טפל – עושין אותו עיקר בעולם הבא. דרך ארץ עיקר ודברי תורה טפל – עושין אותו טפל בעולם הבא [אבות דרבי נתן כח].
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יהודה ברבי אילעי: אכול בצל ושב בצל, ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף עליך [רש"י: שתתאוה לאכול כל שעה שהורגלת]. פחות ממאכלך וממשתך ותוסיף על דירתך" [פסחים קיד, א].
"רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון" [משנה אבות ד, יג].
"א"ר יהודה בר' אלעאי: כשעמדו ישראל על הים היו השבטים מדיינים אלה עם אלה זה אומר אני יורד תחילה וזה אומר אני יורד תחילה. קפץ נחשון לתוך גלי הים וירד… אמר הקב"ה למשה: ידידי שוקע בים ואתה מתפלל? דבר אל בני ישראל ויסעו… ולפיכך הגדיל הקב"ה שמו של נחשון בישראל שזכה להקריב ראשון" [במדבר רבה פרשה יג, ד].
 

עובדות והנהגות
רבי יהודה בר אלעאי מכונה 'ראש המדברים בכל מקום', והסיבה לכך טמונה במעשה הבא: פעם אחת דיברו רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון על מלכות רומי. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיה של אומה זו! תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק, ורבי שמעון בן יוחאי דיבר בגנותם ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין – להושיב בהן זונות, מרחצאות – לעדן בהן את עצמן, גשרים – ליטול מהן מכס. שמע יהודה בן גרים את דבריהם וסיפר לאחרים עד שהגיעו דבריהם למלכות, גזרה המלכות: יהודה שעילה – יתעלה [רש"י: להיות ראש המדברים], יוסי ששתק – יגלה לציפורי, שמעון שגינה – יהרג [שבת לג, ב].
"אמרו עליו על רבי יהודה בר אלעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה" [כתובות יז, א].
"אמרו עליו, על רבי יהודה ברבי אלעאי, שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה" [שם].
התאבל מאוד על חורבן הבית: "אמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי ערב תשעה באב – מביאין לו פת חרבה במלח, ויושב בין תנור לכיריים, ואוכל ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו [תענית ל, א].
עני מרוד היה בחלק מחייו, והיה לו רק מעיל אחד עבורו ועבור אשתו. פעם אחת לא הגיע לבית המדרש, וכששאל אותו רבן שמעון בן גמליאל לסיבת היעדרו, ענה לו שאשתו יצאה מן הבית לבושה במעיל ונמנע ממנו לצאת. שלח לו רבן שמעון בגד אחר, אך רבי יהודה סירב לקבלו [נדרים מט, ב].
עוד מסופר על תקופת עוני זו: מעשה ברבי יהודה ורבי שמעון שהביאו לפניהם בלוספיין [= תאנים קשים לעיכול. ר"ן]. רבי יהודה אכל, אך רבי שמעון לא אכל; שאלו רבי יהודה: מפני מה לא אוכל מר? אמר לו רבי שמעון: אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר. אמר לו רבי יהודה: כל שכן, שנסמוך עליהן למחר! [נדרים מט, ב].
"יראת ה' היא תתהלל – זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי. אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה" [סנהדרין כ, א].
"דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין, ורוחץ פניו ידיו ורגליו, ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות, והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן" [שבת כה, ב].
"עובד כוכבים אחד ראה את ר' יהודה בר' אלעאי חמתיה אפוי נהרין, אמר הדין גברא חדא מן תלת מילין אית ביה, או שתוי חמר, או מוזיף ברביתא, או מרבי חזירי. שמע רבי יהודה בר אלעאי אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא, דחדא מן תלתיהון לית בי, לא מוזיף ברביתא אנא… ולא מרבי חזירי אנא… ולא שתוי חמר אנא דאפילו ארבע כסיה דאנא שתי בלילא פסחא אזיק לרישי מן פסחא לעצרתא. א"ל ועל מה אפך נהירין? א"ל אורייתי היא דמנהרא אפוי" [קהלת רבה פרשה ח].
 

עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בעין זיתים[2]:
 איגרת ר' שלמה שלומיל מיינשטרל מצפת.
 מסעי הירח.
 
"לעין זית, שם צדיק אחד לא ידענו שמו, והוא תחת שפיט. (בשפיט) [ושם] יש מערת ר' יהודה ב"ר אילעאי ותלמידיו. ולא הלכנו לשם לפי שלא היו מניחין ליכנס במערה". [תוצאות ארץ ישראל]
"בעין זאיטון ר' חנינה בן דוסא[3] ור' יהודה ב"ר אלעאי ותלמידיהם". [אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז]
"עין זיתין הסמוכה לצפת בתחום שבת, שם, מחוץ לכפר, בתוך בית הקברות, קבר ר' יהודה בר' אלעאי ז"ל[4] במערה סגורה". [כת"י מוסקבה]
"רחוק מספיטה [צפת] תחום שבת יש קבורת הרב ר' יהודה ב"ר אלעאי, ושם כפר קטן נקרא עין זאייתון. ועל הקבר יש ציון יפה ומדליקים בו נרות, ושם באתי ונשתטחתי והדלקתי נרות עליו…[5] והישמעאלים מכבדים המקום ורבים זולתם ידליקו שמה נרות". [איגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא מירושלים]
"הייתי בעין זייתו"ן, כפר רחוק מצפת מיל… ורחוק כמטחוי קשת מן הכפר ציון ר' יהודה בר אלעאי ור' יוסי בנו. ועל הציון אילן שקדים, נתייבש זה שלש שנים, ושם שדה גדול של אילני זיתים, והם הקדש לחסיד ז"ל". [רבי משה באסולה]
"וכמו תחום שבת מצפת מקום מעיינות ופרדסים, וקורין לו עין-אל-זיתין, שם קבורת ר' יהודא בר אלעאי עליו השלום, תחת הכפר צפונה". [איגרת יחוס האבות מאלמוני; בשינוי קל: יחוס הצדיקים]
"לצפון צפת, בכפר עין זייתו"ן, שם ציון אחד ובו קבור ר' יהודה בר אלעאי כמו שאומרים העולם. והוא קבור בקרן מערבית צפונית, בצד מערב של הציון הזה, למטה, במערה שתחת הציון הזה". [רבי חיים ויטאל]
"וכן העיד… שמתחילת ביאתו של האר"י זצ"ל לארץ הקדושה, הלך לעין זיתים ונשתטח על קבר ר' יהודה בר אילעי, כיון שהגיע אצל אילני זית ותאנים העומדים לשם… קבור סמוך לצפת תוב"ב כמו אלף אמה, ובכל שבת הולכים שם כמה כיתות לכפר עין זיתון ומתפללים שם בביהכ"נ הישנה שהיא סמוכה לקברו". [עמק המלך]
צפת:
"הרב ר' יהודה בר שמואל, המשורר הגדול שאין כמוהו, חוץ מר' שלמה בן גבירול שלא קם כמוהו [לפניו] ואחריו. הוא והרב יצחק קרדנאל נפטרו שנת תתקל"ח, והוא קבור אצל ר' יהודה בר אלעאי בצפת". [יוחסין] וראה בהערה 66 שציין את קבורתו גם בכבול.
"צפת… ואחר כך הלכנו לקבר התנא החסיד ר' יהודה בר אילעאי ואחר כך על קבר אביו ר' אילעאי, ובתוך המערה נקברו עשרים תנאים ותלמידיהם. ומשם ראינו המקום הר ציון [מירון]". [איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת]
"עין זייתון, בה בית הכנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון הכפר בית החיים, ושם ר' יהודה בר אלעאי ועליו ציון גדול". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש]
"עין זייתון, שם בית הכנסת בנוי, והולכים מעיר הקודש צפת תוב"ב לשם בכל יום שבת עשרה אנשים. וקרוב לו ציון נאה של ר' יהודה בר אלעאי ור' יוסי סאראגוסי ע"ה, ונקרא צדיק התרנגולים על מעשה שאירע. וכנגדו בהר מערה נפולה ובה רבי כרוספדאי חמיד ליבא, וכנגדו במערה ר' אלעאי ותלמידיו". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"עין זייתון, ושם בבתי חיים רבי יהודה בר אלעאי. ובסמוך מערה, ושם רבי אלעאי אביו וצדיקים אחרים, ורבי כרוספדאי, ועוד הצדיק מהתרנגולים". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"וכשהגענו לעין הזיתים, שהוא רחוק מצפת כמו פרסה, ישבנו שם על העין – מעין גדול, מים חיים יורדים מהר הזיתים. ורחוק מן הדרך מעט נראית כיפה, אמרו שהוא ר' יהודה בר אלעאי… וחזרנו לצפת תבב"א וישבנו בעין הזיתים, כי הוא הדרך, ועמדנו על קבר רבי יהודה בר אלעאי, האיש הרעיש הארץ, שפעם אחת היו אויבים על צפת ועשה מלחמה בתורתו והרג ל' אלף תוגרמיים. והלכנו אצל ר' יוסי בן קיסמא[6], והוא גל אבנים, ולמדנו עליו משנתו ובקשנו כמשפט. והלכנו משם אצל רבי כרוספדאי עליו השלום". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)]
"ואחר כך הלכנו לעין זיתון, שהיתה לפנים עיר ועתה הוא כפר. ואמרו שיש שם עדיין בית הכנסת, ומעיין גדול יוצא מירושלים, מקלח מים דרך מערות מתחת לארץ לכפר הזה. ומשם ולהלן, אחרי הכפר, הוא קברו של רבי יהודה ברבי אילעאי. והוא לערך חצי פרסה רחוק מצפת, ועליו הוא בנין חומה גדולה ורחבה, ועתה חרבה. וטרם תבוא אליו יש קבר אחד בגדר, קרן זוית שבשדה, והוא קברו של רבי יוסף סראגוסי, ונקרא רבי יוסף דתרנגולים…[7] ואמרו שהיה רב וגדול במצרים, והרב בעל הבית יוסף נהג לו כבוד גדול. ופעם אחד הלך לקבר רבי יהודה, ונתגלה אליו אליהו ז"ל במקום ההוא, וקנה הקרקע מן הנכרי ושם קבורתו… ולהלן באמצע ההר קבר רבי אילעאי, אביו של ר' יהודה, ורבי כרוספדאי ורבי רחומאי הנזכרים בתיקוני הזהר". [אהבת ציון]
"עין זיתון, שם בית כנסת סגור ובו ספר תורה. לימין הכפר, ליד הדרך – כרם, ובו קבור ר' יהודה בר עילאי, ומעליו בנוי ציון. לא רחוק הימנו קבור ר' יוסי סראגוז המכונה 'צדיק התרנגולים'…[8] ממול, על ההר – מערה, ובה קבור ר' כרוספדאי". [ידי משה]
"עין זייתון בה בית הכנסת בנוי וסגור עם ספר תורה. ולצפון – בית החיים, ושם ר' יהודה בר אלעאי ועליו ציון גדול… ושם רבי יוסי סרגוסי, ונקרא צדיק התרנגולים, וכנגדם ר' כרוספדאי עליו השלום". [שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"בחזרה ממירון לצפת היינו על קבר רבי בנימין בן יפת ועל קבר התנא רבי יהודא בר אלעאי ורבי אלעאי אביו. ולא זכיתי להיות על קבר רבי כרוספדאי הסמוך לשם". [ימי מוהרנ"ת]
"בכפר עין זיתים[9], מהלך ב' שעות מן העיר, הוא קבר ר' אילעאי ורבי יהודה בר אילעאי ור' כרוספדאי". [קורות העתים]
"ולצד מזרח בשפולי ההר, עין זיתון הכפר, ושם משכן רבי כרוספדאי, ורבי יהודה ואביו רבי עלאי. ובדרך ציון יפה של אבן של ר"י הלבן". [יד אהרן]
"וברחנו לנפשנו[10] על הרי ארץ הקדושה, ורבים מאתנו ברחו אל כפר עין זיתים, סמוך למאורות הקדושים אשר בארץ: אותו חסיד התנא הקדוש רבי יהודה בר' אלעאי ואביו ורבי כרוספדאי. שם ישבנו וגם בכינו וצעקנו לאלוקי הארץ למען יצילנו בזכותם, והגויים שללו וגזלו כל אשר בבתינו… משך שלשה ושלשים יום ולילה ויריקו כל העיר". [הקדמת פאת השולחן]
"כפר עין זיתון. אחרי הכפר יש מערה, נכנסין בה בפישוט ידים ורגלים, שם קבר רבי יהודא בר' אילעי וגם אביו אילעי". [שערי ירושלים]
"עין זיתון… ואחרי הכפר הזה גל אבנים גדול, ומלפנים היה בנין גדול, והוא קבר רבי יהודה בר אילעי. ובכל ערב ראש חודש הולכים אחינו בני ישראל על הקבר הזה ומשוררים שם בשמחה רבה שיר ידידות אשר חיבר רבי יהודה הלוי המתחיל "ארץ הקדושה יקרה וחמודה", הלא הוא כתוב בספר חרדים[11]. ובפסח שני הולכים שמה כל אנשי צפת בשמחה וששון ומשתטחים על עפרו ומדליקים נרות ושמן ומתפללים… ולצפון הציון הזה הר ובראשו מערה, ובה קבור אילעי אבי רבי יהודה הנזכר". [מבשרת ציון]
"לצפונית מערבית העיר [צפת], במורד ההר, יש שם כפר הנקרא עין זיתון… ולמעלה מן הכפר מהלך עשרה רגעים, שם מערה צרה וקצרה מלמעלה עד שבדוחק יכולתי להכנס שם, ולהישאר לא יכולתי יותר מרגע, מקוצר רוח ומעבודה קשה אשר היה שם מאנשים ונשים לרוב מאד, כי זה דרכם לבוא שם ולהשתטח ביום זה י"ד אייר על קבר זה המיוחס לרבי יהודה בר אלעאי ז"ל, ויש אומרים גם אמו. בחזרה משם דרך העיר, בנטייה מעט מן הדרך לצד ימין, בתוך שדה לבן, שם מערה סתומה ועליה גל של אבנים – מיוחסת לר"י הלבן ז"ל מבעלי התוספות[12]. וקורין אותו בעל הנס של התרנגולים, אשר יאריך סיפורו המסופק אצלי אמיתתו ועל כן לא אטריח את עצמי כלל לכותבו. משם חזרתי בנטיית פנים לצפון ועליתי אל ההר אשר לפני, ובאמצעו, בשיפועו, שן סלע ועץ בטנים ואצלו מערה אחת גבוהה וגדולה מן הנזכר בכפליים, מיוחסת לרבי כרוספדאי ז"ל הנזכר בתיקונים". [מסעות החכם האבי"ר]
"עין זיתון… מאחורי הכפר יראו את קבר ר"י הלבן מבעלי התוספות, וקרוב לה מערה אשר בה קבור לפי המסורה ר' כרוספדאי, ובצלע ההר אשר ממולו קבר ר' יהודה בר עילאי". [לונץ]
"כפר עין זיתון, רחוק כחצי שעה מן העיר [צפת]. שתיתי שם מים מן המעין הטוב הנודע לתהילה בכל הארץ, והלכנו אל מערות רבי כרוספדאי אשר בראש ההר מצד ימין דרכינו. משם הלכנו אל מערות רבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעאי אביו. גם קבר ר' יוסף סארגוסי שם. בחזרתי נטינו מעט לימין דרכינו ללכת אל מקום מטע זיתים רבים, ושם בתווך קבר רבי יצחק הלבן[13]". [מסע מירון]
"ולצפון עיר צפת נמצא כפר הנקרא בלשון ערבי עין-איל-זתין, רוצה לומר מעין הזיתים, כי עצי זיתים רבים נמצאים שמה… לצפון הכפר נמצא הר גדול, ובראש ההר נמצא מערה גדולה ושם נקבר ר' כרוספדאי הנזכר פעמים רבות בתלמוד. ובשיפולי ההר נמצאת מערה אחת, ובה קבור ר' יהודא ב"ר אילעאי. רחוק מעט משם נמצא גן גדול מעצי זיתים, ובאמצע הגן נמצא קברי בעלי התוספות". [גבעת שאול]
"כאשר הלכתי מצפון עיר צפת ת"ו, מצאתי הכפר עין זיתון… לצפון הכפר, על הר גדול במערה, נקבר ר' כרוספדאי האמורא[14], חמיד לבא, הנזכר בספר התיקונים, תיקון ע, ובזוהר פרשת שלח לך… משם באתי למערב עין זיתון, והוא צפונית מערבית לצפת, לקבר ר' יהודה בר אילעאי. ועליו היה בנין חומה גדולה ורחבה, ועתה חרבה. ובקושי גדול באתי לתוך המערה: מקודם נתתי רגלי לפי המערה, ואחר כך גופי, עד שבאתי לתוך המערה. ומחמת רב חול ואבנים אי אפשר שמה לעמוד, ובישיבה ובכריעה מתפללים שמה". [מסעות משה]
"וגם בפסח שני יש מנהג קדום בצפת לילך כל העיר להשתטח על קברי הצדיקים הטמונים בכפר עין זיתים הסמוך לצפת. והלכנו על קבר רבי כרוספדאי חמיד ליבאי, והיה לי שם התעוררות גדול, ואחר כך על קבר רבי יהודה ברבי אלעאי, ורבי אלעאי אביו, ושם התפללנו מנחה. ואחר כך על קבר ר"י הלבן מבעלי התוספות". [ימי שמואל]
 

גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"וראיתי ודברתי עם הישמעאלית אשר נפלה מאילן שקדים אשר על קבר החסיד הנ"ל כי זאת האשה דיברה סרה עליו… ורצתה לעלות על האילן ואמרה אלי האשה איך ראתה בעיניה נערים אשר דחפוה והשליכוה רחוק מהקבר כמו ארבעים אמות ונשברו זרועותיה. ועוד אמרה כי בא אליה החסיד בחזיון לילה ואז שבה וחזרה מרשעה והדליקה נרות על קברו ונתרפאה". [איגרת תלמיד ר' עובדיה מברטנורא מירושלים].
"אומרים שישמעאלית אחת עלתה על אילן שעל הקבר ללקט שקדים, ואמרו לה האחרות שתיקח רשות מן החסיד, והיא גידפה בדבריה, ונפלה מן האילן ונשתברו כל אבריה, עד שהקדישה לצדיק הצמידי זהב שעל ידיה, ונקנו מהם אילני זיתים, ואח"כ הוקדשו אחרים, עד שעתה יש לו ארבע מאות אילני זיתים. ומעשה האשה היה זה כששים שנה". [רבי משה באסולה]
"מעשה שהיה בר' יצחק כהן שציווה לו רבו איש האלקי האר"י זלה"ה לילך לכפר עין זיתים על ציון ר' יהודה בר אלעאי, שיכוין ביחודים שמסר לו רבו, ודיבר עמו שימסור לו פירוש של מאמר אחד מהזוהר, וציווה שלא ידבר עם שום אדם… אזי הלך הוא ע"ה ונשתטח על קברו… ועשה כאשר ציווהו, והתנא הקדוש לא השיב לו דבר. אזי חזר הוא לרבו ואמר: אדוני, באתי על ציון התנא ועשיתי כאשר ציויתני ולא בא לי תשובה ממנו. השיב לו האר"י ז"ל: ולא ראיתי בהשגתי שדיברת עם ערבית אחת… ואני ציויתיך שלא תדבר עם שום אדם בעולם. והודה לו". [עמק המלך יא, א]
"כיון שהגיע אצל אילני זיתים ותאנים העומדים לשם סמוך לקברו, ראה על אחד מהאילנות עורב אחד עומד וקורא: קרק, קרק פעמים אין מספר. אמר האדון [האר"י]: הכרתם אדם שהיה שמו שבתי גובה מיסים בצפת… והיה אדם רע, אכזר גדול… נשמתו היא מגולגלת בזה העורב בעבור אכזריותו שנהג עם העניים". [עמק המלך יא, א]
 

דרכי גישה

 
מיקום וזיהוי הקבר
עד לבניית המבנה שעל הציון, היה הציון נמוך והכניסה אליו היתה בזחילה, ופעמים שהפתח אף היה חסום. עץ הזית שהיה ליד הציון קולף בידי עולי רגל שנטלו ממנו קמעות, ולא נשאר ממנו מאומה. חידוש הוא ע"פ עולי הרגל כי מקום הציון הינו בתוך מתחם בית קברות עתיק, על אף שטרם נמצא שם באזור דבר. מלשונו של ר"ח ויטאל נראה כי הכוך שמצד ימין הפנימי לעומת הפתח [צפוני-מערבי] הוא מקום קברו. [בתוך המערה טמנו סבונים שנעשו משומן של יהודים שנהרגו עקד"ה באירופה הי"ד]. לפי דברי ר' משה באסולה נקבר כאן גם ר' יוסי בנו של ר' יהודה, ראה מימרותיו בשבת [קיט, ב] ומדרש זוטא שיר השירים [ו, יא].