רבי אברהם מפראהביטש, נולד בשנת ה'תקמ"ז, לאביו רבי שלום שכנא מפראהביטש בן רבי אברהם המלאך בן רבי דב בער המגיד ממעזריש, ולאמו מרת חוה בת רבי אברהם מקאריסטשוב.

נישואיו:
רבנו נשא לאשה את בתו של רבי יוסף משה מקרוסנא, לא ידוע באיזה שנה אבל נישואיו הראשונים היו בחיי אביו.
בזיוו"ש נשא רבנו את בתו של הרב קבלינסקי.

אדמרו"תו:
בערב סוכות שנת ה'תקס"ג נפטר אביו, רבנו היה אז כבן שש עשרה, על אף גילו הצעיר נבחר למלאות את מקום אביו כאדמו"ר בעיר פראהביטש, עוד באותו היום ליל חג הסוכות ערך רבנו את שולחנו יחד עם אלפים מחסידי אביו שנשארו לאחר ההלוויה.
בעת עריכת השולחן היה רבנו בשמחה עצומה, שאלה אותו אמו, שמחה זו מה עושה? לפני כמה שעות עוד היינו בהלוויתו של אבא!
ענה רבנו לאמו, עם היית רואה את מקומו של אבא בגן עדן היית גם את שמחה.

חוץ מעול ההנהגה שנפלה עליו הוצרך רבנו לדאוג לכל צרכי משפחתו ובפרט לדאוג לחינוך אחיו שהקטן שבהם היה בן שבע בעת פטירת אביהם, רבנו דאג להם בחום ולבביות, אחיו הקטן רבי ישראל מרוז'ין העריץ את רבנו וכל ימיו הוקיר לו טובה על כך.

גדלותו:
רבי ישראל מרוז'ין שהיה אחיו הצעיר של רבנו העיד עליו כי רבנו נמנה בין אותם הצדיקים שהיו דבוקים תמיד בהשם יתברך בלי הפסק של רגע.
רבנו נפטר בהיותו צעיר לימים ואמו הלכה לרב הק' מאפטה ואמרה לו, מפני מה מגיעה לי שבני ימות בחיי, ענה לה הרב הק' מאפטה, בנך הגיעה למדריגתו הגבוהה ביותר, מה עוד היה לו לעשות בעולם הזה.

רבנו לא השאיר אחריו ילדים.

פטירתו:
בשנת תקע"ג י"ז לחודש אדר, רבנו היה אז כבן עשרים ושש אך פועלו כשל בקיא וזקן, נשמתו עלתה בסערה השמיימה ומנוחתו כבוד בעיר פראהביטש שבאוקראינה.
שנת ה'תקע"ג היא שנה מעוברת ואין אנו יודעים האם רבנו נפטר באדר א' או ב'.

מספריו:
חלק מדברי תורתו נאספו בספר 'עירין קדישין'