בית הקברות היהודי העתיק בעיר פינטשוב שבפולין הוחרב כולו. כל מצבותיו נעקרו ושטחו – שהוא שטח פרטי כיום – מלא מוסכים אולם הוא לא נחפר. כאשר ביקשנו להציב שלט, הפנתה אותנו העירייה לרשות העתיקות המקומית, שטענה כי אינה יכולה להתערב משום שהשטח הינו שטח פרטי, והפנתה אותנו לבעלים.
בשבוע שעבר נפגש יו"ר האגודה, הרב ישראל מאיר גבאי, עם בעל המקום, סיפר לו על המקום ועל חשיבותו, וביקש להציב שלט במקום, המציין לפחות כי השטח הינו שטח בית הקברות היהודי העתיק, ושלט נוסף המציין את מקום קברו של הרה"ק רבי אברהם מרדכי הורביץ.
למרבה הפלא, בעל המקום הסכים בחפץ לב, ואף קבע את השלט במו ידיו במקום בולט.
בתי קברות רבים במזרח אירופה "הפכו" עם השנים לשטח פרטי, אם משום שהשלטונות הפקיעו אותם ו"החליפו את יעודם" ואם משום שהשכנים, שראו "שטח הפקר" חסר פיקוח, השתלטו עליו. במצבים כאלה, קשה מאוד גם להציל את בית הקברות, משום שהשטח מוגדר כשטח פרטי, וגם הוכחות ברורות כי ה"שטח הפרטי" הזה מלא בקברי קדמונים אינו מועיל.
בעלי השטח, שחוששים בדרך כלל שיפסידו את השטח, מתנגדים בנחרצות גם להצבת שילוט או אנדרטה, לציון בית החיים.
בבית החיים העתיק בפינטשוב קבורים גדולי ישראל, ביניהם, הרה"ק רבי אברהם מרדכי הורביץ, רבה של זארנאווצע (זרנובצה).
הרה"ק רבי אברהם מרדכי נולד לאביו רבי בנימין זאב יעקב, אך נתייתם בילדותו וגדל בבית אחיו רבי יוסף המגיד מזאמיגראד, ולאחר שנתמנה אחיו ברבנות עבר לבית המגיד הק′ מזלאטשוב שהיה קרוב משפחתו ולמד ממנו תורה, ושימש שלש-מאות רבנים קדושי עליון בעלי רוח הקודש, ביניהם: רבי אלימלך מליז′נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי שלמה מקארלין, החוזה מלובלין ועוד.
רבי אברהם מרדכי היה חמיו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא, בעל "היכל הברכה"
