קהילה יהודית בלובלין מוזכרת במסמכים ארכיוניים עוד משנת הצ"ו . אך בתחילה, לובלין נמנתה מבין הערים שנאסרו שם מגורי יהודים והיהודים נאלצו לעבור לפרבר מחוץ לעיר שנקרא על שמם " פיאסקי ז′ידובסקי ". כמאה שנים היו הגבלות אלו בתוקפן עד שהמלך זיגמונד הראשון העניק רשיון ליהודי "יוסף" לקנות דירה בעיר.
לא עברו ימים ויהודים נוספים החלו להגיע ,תוך כדי מאבקים עם הגויים, וכך הלכה והתרחבה הקהילה, עד שנמנתה מהקהילות המכובדות והחשובות במזרח אירופה.
בפרעות שהתחוללו בלובלין בשנת תט"ז, נשרפה עיר היהודים בלובלין כליל. וזאת מלבד גזירות ת"ח ות"ט שנמשכו עד שנת ת"כ שבמהלכם יהודים לא יכלו לסחור בקושי, ומשפחות רבות ירדו מנכסיהם. בעקבות כך, המסחר היהודי בלובלין הידלדל והופסק באותן שנים.
בשנת תקי"ט נתכנסו חברי מועצת העיר כדי למנות את כל הנזקים שגרמו היהודים מאז הגיעם לעיר ובתואנה זו לגרשם מהעיר, אך לא עלה בידם לאחר ויכוחים חוזרים ונשנים מצד בעלי הבתים שהשכירו את דירותיהם ליהודים וגרפו ממון רב מכך, ובכך בוטלה הגזירה. עד חלוקת פולין, או אז גורשו היהודים מלובלין בדומה בלבוב וקרקוב. לגטו ולפרברים. רק 150 שנה לאחר מכן עם עלותו של הגרף וילופולסקי לשלטון, ניתנו זכויות שוויוניות ליהודים.
לישיבה בלובלין שבראשה עמד ר′ שלום שכנא נהרו תלמידים לרוב מכל רחבי אירופה. אולם במשך שנות קיומה, מצבה הכלכלי לא היה בכי טוב תלמידים אשר חשקה נפשם ללמוד בה, נאלצו לישון בחנויות עליהם שמרו בלילה, ולהיות תלויים לחסדי אנשים שנתנו להם אוכל. עד שהגיע ר′ מאיר שפירא, והקים את ישיבת חכמי לובלין שנוהלה ביד רבה הן רוחנית והן גשמית. פנימייה הוקמה בה ואוכל ניתן לבחורים בצורה מסודרת. כדי להחזיק את הישיבה נאלץ ר′ מאיר לכתת את רגליו באירופה ואף בארה"ב להשיג מימון. אולם לא לימים עלתה לו זאת ועם פרוץ מלחמת העולם השניה פסק קול תורה בישיבה. באותה עת חיו בלובלין 40,000 יהודים שהיוו כשליש מתושבי בעיר.
בה′ בתשרי שנת ת"ש כבש הצורר הנאצי את לובלין. במהלך אותה שנה נבנו מספר מחנות באיזור לובלין ,סוביבור, מיידנק, ובלז′צ. ורבע מאוכלוסית היהודים נשלחו למחנות. הנותרים בעיר יחד עם פליטים רבים כ-34,000 במספר רוכזו בגטו בתוך לובלין שהוקם באמצע שנת תש"א.בהמשך נשלחו קרוב ל29,000 יהודים בגירוש הגדול בתש"ב למחנה השמדה בלז′צ.מאות יהודים נורו למוות ברחובות העיר ובחורשות סביבותיה. הנותרים רוכזו בגטו קטן ונשלחו אל מותם למחנה ההשמדה מיידאנק שהוקם בפאתי העירה הנותרים הועסקו בעבודות פרך בתוככי העיר ונרצחו בשנת תש"ג .
בית העלמין בלובלין נוסד בשנת שט"ו על שטח מתוך שלשה שניתנו לקהילה עליהם נאלצו לשלם מס שנתי גבוה של 12 מרק. העיר נכבשה ע"י הקוזקים מאה שנה אחרי, הם פרצו לעיר והרגו לאלפים. יהודים רבים התעטפו בטליתות וביקשו מהקוזקים לקוברם בעודם חיים, והם מלאו את בקשתם. שמותם הנרצחים חרוטים על החומה המקיפה את ביה"ק.
צדיקים הטמונים בו:
ביה"ק 1
רבי יעקב יצחק ב"ר אברהם אליעזר הורוויץ החוזה מלובלין זיע"א. נפטר ט′ אב תקע"ה – יש אוהל ומצבה
רבי שלום שכנא ב"ר יוסף רבו של הרמ"א זיע"א. נפטר א′ כסלו שי"ט יש מצבה – מאחורי המצבה רשומות מילים, עליהם נאמר שנכתבו משמים.
רבי שלמה ב"ר יחיאל לוריא המהרש"ל זיע"א בעל "חכמת שלמה" נפטר י"ב כסלו של"ד, יש מצבה
ר′ מאיר ב"ר גדליה המהר"ם זיע"א. נפטר ט"ז אייר שע"ו – יש מצב
ר′ יהודה לייב חנהל′ס ב"ר מאיר מדנהויז זיע"א. נפטר כ"א שבט שנ"ו, יש מצבה
רבי אברהם מוכר ירקות זיע"א– בסוף ביה"ק החדש
רבי עזריאל ב"ר דוד הורוויץ זיע"א מח"ס "הראש הברזל" נפטר כ"בחשון תקע"ט – בסוף ביה"ק החדש
ביה"ק 2:
רבי יהודה לייב ב"ר שלמה איגר זיע"א בעל "תורת אמת". נפטר כ"ב שבט תרמ"ח
רבי מאיר שפירא זיע"א – קברו הועבר להר המנוחות אך המצבה נותרה שם
רבי אברהם ב"ר רבי יהודה לייב זיע"א. נפטר כ"ב טבת תרע"ד
רבי ישראל נח ב"ר רבי יהודה לייב זיע"א. נפטר כ′ סיון תר"צ
רבי צדוק הכהן רבינוביץ ב"ר יעקב מקריזבורג זיע"א, נפטר ט′ אלול תר"ס – חיבר ספרים רבים.
דרכי הגעה: לובלין נמצאת במזרח פולין כשעתיים וחצי דרומית מזרחית מוורשה וכשעתיים ורבע מרזשוב (ריישא).
כתובת ביה"ק 1) Kalinowszczyzna 3
כתובת ביה"ק 2) Walecznych 4
ישיבת חכמי לובלין: Lubartowska 85 (פינת רחוב Unicka).
קהילה יהודית בלובלין מוזכרת במסמכים ארכיוניים עוד משנת הצ"ו . אך בתחילה, לובלין נמנתה מבין הערים שנאסרו שם מגורי יהודים
והיהודים נאלצו לעבור לפרבר מחוץ לעיר שנקרא על שמם "פיאסקי זידובסקי".