וויטבסק הייתה עיר בינונית ברוסיה הלבנה הסובייטית (בלרוס). לפני שהגרמנים נכנסו לוויטבסק, חיו בעיר כ-170 –200 אלף תושבים. בעיר היו בתי חרושת, בתי חולים ומרפאות.בשנת 1939 חיו בוויטבסק כ-50-60 אלף יהודים. זאת על פי ההערכה של הגרמנים.בתחילת המלחמה בין גרמניה ורוסיה, זרקו הגרמנים ממטוסים ביחד עם פצצות גם כרוזים ברוסית (פליירים) של תעמולה (פרופגנדה) אנטישמית. הגרמנים הבטיחו לכל התושבים חופש חוץ מאשר ליהודים ולקומוניסטים.התושבים הרוסים חשבה שהחזית (המלחמה) עדיין רחוקה, אבל ב-9 ביולי 1941 זרקו קומסומולים פצצות לבתים, לבתי החרושת ולחנויות.לסובייטים לא הייתה ברירה והם פינו את כל העובדים מבתי החרושת עם העובדים, מומחים ופקידים, אנשי תעשיה וחקלאות וגם אנשי רפואה.הייתה בהלה גדולה, ורבים התחילו לברוח. ביום השלישי פגשו הבורחים בטנקים גרמנים, והם הסתובבו וחזרו לכיוון וויטבסק.הגרמנים שרפו חלק גדול מהעיר אבל האשימו שהיהודים הם אלה שעשו זאת. הטירור נגד היהודים התחיל ב-24 ביולי 1941. באותו לילה אסרו יהודים רבים ולקחו אותם למקום שמשם לא חזרו לעולם. כמו כן גם חטפו יהודים לעבודות קשות.
מאז השואה הקהילה היהודית בויטבסק לא השתקמה.
כתובת בית הקברות:
1.MOSKOVSKE PROSPEKT
2. PIRIOULEK ZLAGERNE
בית הקברות השלישי נמצא בסמוך ממש לנהר
תחת שלטון האימפריה הרוסית, הפכה ויטבסק לשטעטל חשובה בתחום המושב. בהתאם לתוצאות המפקד משנת 1897 מסך 65 אלף תושבי העיר, 52% היו יהודים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 היו כחצי מאוכלוסייתה יהודים.
הרב מנחם מנדל מויטבסק מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי, נולד בעיר ונושא את שמה.
בשנות ה-30 התקיימה בעיר ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות. לאחר כיבוש הנאצים ימחה שמם הקהילה היהודית לא השתקמה שוב.