בשנים 1867-1849 גדל פי עשרים מספר היהודים בעיר, נבנו בתי כנסת ובית ספר וב-1856 נבחר הרב אדוארד אהרליך כרב הראשון של הקהילה. בית הכנסת הראשון הוקם סמוך לכנסיית סנט אנה ב-1850 במימון העירייה, וכיום שוכן במקומו בית ספר יסודי קתולי. לאחר שהתאפשרו מגורי יהודים בתוך דברצן עצמה, נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'אוי, ובשנת 1890 הוקמו באותו רחוב המקווה הראשון ומאפיית מצות. במאה ה-20 רכשה הקהילה היהודית מגרשים בסמוך לרחוב נאג'אוי עליהם הוקמו המרכז הרוחני של הקהילה. חוקי האמנציפציה משנת 1867 אפשרו שגשוג כלכלי ליהודים בעיר, ובשנת 1869 גרו בעיר 1,920 יהודים ועשר שנים מאוחר יותר הגיע מספרם ל-4,000. עיסוקיהם העיקריים של היהודים היו מסחר, תעשייה, רפואה, עריכת דין, הנדסה ובנקאות. יהודי דברצן השתלבו תרבותית והזדהו עם הסביבה ההונגרית תוך שהם משתמשים בשפה ההונגרית ויוצרים קשרי חברה עם החברה ההונגרית המקומית, אך נמנעים מהתבוללות מלאה. פילוג שהתרחש בקהילה היהודית פיצל אותה לשתי קהילות נפרדות – לזרם השמרן ולזרם הנאולוגי, כשהזרם השמרן הקים בית הכנסת ברחוב סנט אנה והזרם הניאולוגי ברחוב אטוואן. בשנת 1889 התרחבה פעילות היהודים לתחומי המקצועות החופשיים, כעריכת דין ורפואה. בתקופה שבין 1890 ל-1914 שגשגה הקהילה ומספר היהודים בה גדל ל-10,000 איש. בשנת 1894 נבנה בית הספר ברחוב שימונפי, ובשנת 1895 נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'וורד (כיום רחוב פרנץ דיאק). מרכז התיישבות הקהילה ומוסדותיה היה סמוך למרכז העיר, אך עם צמיחת הקהילה היהודית התפשטו היהודים אל מחוץ לגבולות הרובע היהודי, ובעיקר לרבעים המערביים של העיר. טרם מלחמת העולם הראשונה ניהלה הקהילה חיים תוססים שנקטעו עם פרוץ המלחמה. עם גבור האנטישמיות נאסר על היהודים להחזיק בבתי קולנוע ובמסבאות, והוטלו עליהם הגבלות נוספות. כרסום זכויות היהודים, שהחל ב-1919, הלך וגבר. ב-1937 עלה גל אנטישמיות חדש בעיר ובהמשך קיבל קיפוחם של היהודים גיבוי חוקי מהשלטון. באפריל 1944, לאחר כניסת הצבא הנאצי להונגריה, פורסמה הוראה להקמת גטו והיהודים רוכזו בשני גושי בניינים בחלקה המערבי של העיר שכונו הגטו הגדול והגטו הקטן. יהודים חויבו לענוד טלאי צהוב והחלו להילקח לעבודות כפייה. מהגטו הובלו היהודים ורוכזו בבית החרושת ללבנים טרם שנשלחו לרכבות הגירוש

צדיקים הטמונים בו:
בתו של הרבי מבעלזא הראשון זיע"א
ועוד צדיקים רבים (חסר מידע)

ביה"ק  NONOSHTORAPALI  UTC.  42

ראשית ההתיישבות היהודית בדברצן הייתה בסוף המאה ה-18. התיישבות זו נתקלה בהתנגדות האזרחים והעירייה לכניסת היהודים לעיר, אך תמיכת הממשלה אפשרה התיישבות זו. יהודים הגיעו מכל רחבי המדינה, ובשנת 1848 מנה מספרם 100. בשנת 1842 הוקצה שטח של שמונה דונם לבית קברות יהודי, ובשנת 1843 הוקמו בה "חברה קדישא" ובית עלמין

הצג את – קברי צדיקים באירופה–Europe map with Tzaddikim Grave sites במפה גדולה יותר