Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
רוהטין

רוהטין

רוהאטין הוקמה במאה ה-12. העיירה מוזכרת לראשונה בכתובים במאה ה-13 עת הוכרזה לעיר. עקב התקפות חוזרות ונשנות באזור החליט המלך זיגמונט הראשון ב-1539 להקים חומה ומבצרים בעיר.
העיר נחשבה לעיר מלכותית בבעלות המלך, בניגוד לערים אחרות שהיו בבעלות פרטית או בבעלות אצילים. באחת מהתקפות הטטרים נחטפה בת הכומר הרותני ששמה היה אנסתזיה ליסובסקי (רוקסלנה). מאוחר יותר הפכה להיות אשתו של הסולטאן סולימאן הראשון ובמשך זמן השפיעה רבות על מדיניות האימפריה העות'מאנית. במאה ה-16 הוקמה אגודת צורפים ומתוכה התפרסם הצורף בארטלומי. במאה ה-17 סבל האזור מהתנפלויות של טורקים, טטרים ומאוחר יותר של רוסים וקוזאקים.
במאה ה-18 העיר הפכה למרכז מסחרי לבקר, סוסים ותוצרת חקלאית. ב-1773 נכבשה העיר על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בימי השלטון האוסטרי גדלה העיר אך עקב מלחמת העולם הראשונה פחת מספר התושבים. לאחר המלחמה, העיר נמצאה בתחום פולין, מצב שנמשך עד למלחמת העולם השנייה. העיירה נכבשה בספטמבר 1939 על ידי ברית המועצות כחלק מהסכם ריבנטרופ-מולטוב. האזור נכבש ביולי שנת 1941 על ידי גרמניה הנאצית.

 

רוהטין שלהי שנת תשס"ב יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי הי"ו  מגיע לבית העלמין היהודי ברוהטין במטרה לחשוף ולגלות את מקום ציוניהם של הרה"ק רבי אורי מרוהטין זיע"א, הרה"ק רבי יהודה צבי (השני) מסטרטין זיע"א ובנו רבי יצחק אהרן מרוהטין זיע"א זאת לאחר עבודת מחקר ארוכת שנים.
 

לאחר איתור המקום בו עמד האוהל וחשיפת היסודות הוקמה במקום מציבה, המצבות המקוריות נעלמו כלא היו, לפני כשנה הקימה האגודה אוהל מעל מקום קברי הצדיקים לבית רוהטין וסטרטין.

 

במהלך השנים התברר כי בימי השלטון הסובייטי בחרו השלטונות להשתמש במצבות היהודיות של בית הקברות לריצוף שבילי העיירה, ברוהטין מתגורר אדם זקן שזוכר את קהילת רוהטין בתפארתה, אדם זה קיבל עצמו למשימה להשיב את המצבות לבית הקברות היהודי, לאחר השקעה גדולה בחיפוש אחר המצבות החזירו למקום כ-100 מצבות ושברי מצבות.

בביקורו במקום החל יו"ר האגודה לעבור על המצבות ולסדר אותם במקומם, הפתעה והתרגשות גדולה הייתה כשבין המצבות התגלתה מצבתו המקורית של איש האלוקים הרה"ק רבי אורי מרוהטין זיע"א, המצבה הושבה למקומה והוצבה על מקום קברו של הרה"ק רבי אורי מרוהטין זיע"א.

יצויין כי יום פטירתו של הרה"ק רבי אורי מרוהטין זיע"א הוא ח"י באייר – לג' בעומר, עד לימי השואה האיומה שימש קברו של הרה"ק רבי אורי מרוהטין זיע"א כמוקד עליה לרגל ליהודי גליציה ביום לג' בעומר, כמו שמובא בכמה מקורות שהיו באים לשמוח ולהתפלל ביום זה על קברו, צדיקי דורו אף העידו על נשמתו שהייתה לה שייכות לנשמת רשב"י, זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן!

 

ציון רבי אורי מרוהטין זיע"א

היישוב היהודי בעיר הוקם כנראה במהלך המאות ה-15-16. היהודים סבלו ממיעוט זכויות, עד שניתן כתב קיום (הבטחת זכויות) ב-27 במרץ 1633 על ידי המלך ולדיסלב הרביעי. בעיר הוקמה קהילה יהודית שבראשה עמד ועד ולידו פקידות מנהלתית. מתכונת הקהילה הייתה דומה לזו המוכרת, באותה תקופה, בקהילות היהודיות בפולין. הקהילה השתייכה לוועד הקהילות של מחוז לבוב.


הצג מפה גדולה יותר

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע