במסמכים הוזכרו יהודי סאטו מארה לראשונה בשנת 1734 (11 יהודים). הקהילה הוקמה רשמית בשנת 1849 ובית הכנסת נוסד בשנת 1857. בשנת 1930 חיו בסאטו מארה 11,533 יהודים שהיוו 21% מאוכלוסיית המקום. בשנת 1941 מספרם הגיע ל-12,960 (24,9% מהאוכלוסייה). חלק מהיהודים הגו את שם המקום "סאקמער". במקום התקיימו שתי קהילות יהודיות: אחת אורתודוקסית ואחת סטטוס קוו.
בעיר היו מספר ישיבות. ישיבתו של הרב יהודה גרינוולד רב העיר (אחריו עמד בראשה ממלא מקומו הרב אליעזר דוד גרינוולד), ישיבתו של הרב יואל טייטלבוים וישיבתו של הרב אליעזר פיש. העיר הייתה מרכזה של חסידות סאטמר בראשות רבי יואל, וכן הייתה מרכז חבורת שומר אמונים וישיבת שומר אמונים בראשותו של הרב אהרן ראטה (עד מעברו לברגסס). השואה גבתה מחיר כבד מהקהילה. מספר ניצולי השואה שחזרו ממחנות המוות, יחד עם מצטרפים חדשים, עמד בשנת 1947 על כ-5000. לאחר המלחמה כיהנו ברבנות העיר הרב אברהם צבי וייס, הרב יוסף גרינוולד, הרב משה אריה פריינד ומשנת תש"ח עד שנת תשי"ט הרב שמריהו דייטש.
במסמכים הוזכרו יהודי סאטו מארה לראשונה בשנת 1734 (11 יהודים). הקהילה הוקמה רשמית בשנת 1849 ובית הכנסת נוסד בשנת 1857