מיידנק בניגוד לשאר המחנות לא הוסתר בתוך יער, הוא הוסב ממחנה שבויים של האס אס למחנה ריכוז והשמדה המבנים במחנה שרדו ולא הושמדו ע"י הנאצים. המחנה הוקם ב 1941 בפקודתו של היינריך היימלר כשביקר בלובלין.
מיידנק בניגוד לשאר מחנות לא נבנה על מפגש מסילת ברזל אלא הרכבת עצרה בלובלין ומשם הלכו האנשים ברגל מרחק של 10 ק"מ.
בכניסה למחנה החלה הסלקציה, הם התחלקו לשתיים ימינה ושמאלה, ימינה פירושו מוות הנספים נשלחו לתאי הגזים, קודם כל עברו תהליך של מקלחת וחוטאו בגדיהם, ולאחמ"כ נשלחו לתאי הגזים. שמאלה פירושו חיים לאחר מקלחת חולקו האסירים בין ארבע שדות בכל שדה 22 צריפי מגורים, המוקפים בגדרות תיל מחושמלות . בתחלה נשרפו הגופות במדורות ליד המחנה רק לאחר מכן נבנה הקרימטורים. כיום רק שדה אחד שרד השאר פורקו ע"י הפולנים בסיום המלחמה. מפקד המחנה הקים אמבטיה במשרפות לנצל את החום משריפת הגופות. בסמוך לקרמטוריום הוקם הר האפר אליו נאסף ונערם להר ענק, כיום כיפה מכסה את ההר. לקראת סוף 1943 נתן פקודה היינריך היימלר לחסל את כל המחנות באיזור, הסיבה הייתה חשש מהתקוממות במחנות, בעקבות מרד גטו וורשה והמרידות במחנות סוביבור וטרבלינקה חששו הנאצים ממרידות נוספות.
למבצע ניתן שם "חג הקציר", והוא בוצע בו זמנית במחנות ,טרבניקי, פונייאטובה ומיידנק. באותו מבצע נשרפו למוות 43,000 יהודים. בסוף חודש תשרי תש"ד נלקחו 300 יהודים ממחנה מיידנק וצוו לחפור בורות ענק, משאיות עם רמקולים רבי עוצמה הובאו למחנה, ובמסדר הבוקר נלקחו כולם לבורות צוו להתפשט ולשכב בבורות ונשרפו חיים, הרמקולים הרועשים גברו על צווחות הנשרפים. באותו יום שכונה "יום שפיכת הדמים הרביעי" נרצחו במיידנק 18,400 יהודים, בפוניאטובה 15,000 ובטרבניקי 10,000 יהודים הי"ד. עוד כ1,000 יהודים נלקחו בצעדת המוות. המחנה נהרס חלקית עד הגעת הצבא האדום למקום שגבה עדויות מ 1,000 יהודים שנותרו במחנה על תאי הגזים והמשרפות .
בשנת תשע"א שריפה שהוצתה במחנה , גרמה לנזק בלתי הפיך לחלק מהצריפים, בנוסף לאלפי זוגות נעליים שנשרפו.
דרכי הגעה: כ-4 ק"מ ממרכז לובלין, כשעתיים וחצי דרומית מזרחית מוורשה וכשעתיים ורבע מרזשוב (ריישא).
כתובת מחנה ההשמדה :Droga M?czenników Majdanka 67 יש כ- 100 מצבות
מיידנק בניגוד לשאר המחנות לא הוסתר בתוך יער, הוא הוסב ממחנה שבויים של האס אס למחנה ריכוז והשמדה
המבנים במחנה שרדו ולא הושמדו ע"י הנאצים. המחנה הוקם ב 1941 בפקודתו של היינריך היימלר כשביקר בלובלין.
מיידנק בניגוד לשאר מחנות לא נבנה על מפגש מסילת ברזל אלא הרכבת עצרה בלובלין ומשם הלכו האנשים ברגל מרחק של 10 ק"מ.