בשנת שכ"ז היו שם 4 משפחות יהודיות בלבד אז החלו להגיע יהודים נוספים. בשנת שפ"ח הואשמו היהודים בגרימת שריפה כביכול ע"י הצתת אש במהלך חתונה, בה נשרפו הרבה בתים והכנסיה ביניהם.
בתקנ"ג חיו בעיר 375 יהודים להם היה בית כנסת,'חדר' בית חולים ובית תמחוי. בשנת תקצ"ב חיו בה 441 יהודים. מספרם ירד עם השנים ובשנת תר"ד חיו בה 120 יהודים בלבד.
בשנת תרע"ה החלה צמיחת היהדות מחדש בעיירה ונמנו בה למעלה מ 1200 יהודים
בשנת תר"פ סבלו מפרעות שהחלו בעיר ריישא , ותושבי המקום יחד עם כפריים מהסביבה עלו לעיר מצוידים עם כלי משחית, ושדדו חנויות ובתים יהודיים בעיר.
בתרפ"ב חיו בטיצ'ין כמעט 1,000 יהודים שהיוו כ-30% מהאוכלוסיה. בשלב הראשון של הכיבוש הנאצי 140 יהודים מלודז וקאליש הועברו לטיצ'ין בשנת תש"ג רוכזו שם יהודים מהכפרים הסמוכים, ובמהלך השנה הועברו 1,250 יהודים לגטו בריישא ע"י הנאצים שהרסו את בית הכנסת ובית הקברות.
צדיקים התמונים בבית הקברות:
ר' שלמה אריה לייב ב"ר וואלף ויינשלבוים זיע"א מח"ס "הכנת הלב לתפילה",מתלמידי ה"הדברי חיים" מצאנז. זיע"א נפטר י' תמוז תרפ"ז,
הוריהם של רבי אלימלך ורבי זושא זיע"א – רק לפי עדות הגוים אבל אין מקור מוסמך ויש מערערים (ישנו מקור בספר ברכת שלמה בדף כ"ד )
סוכה יהודית מתחילת המאה ה-20 עם קישוטים צבעוניים על שלושה קירות, שמורה בעליית הגג של אחד מבנייני הדירות בשוק (מספר 23). הוא השריד המוערך ביותר מסוג זה בכל מחוז סובקרפטיאן. אפשר לראות את הסוכה באישורו של בעל הבנין.
דרכי הגעה: כרבע שעה דרומית לרזשוב וכשעה מערבית לירוסלב.
כתובת ביה"ק: Parkowa
בתרפ"ב חיו בטיצ'ין כמעט 1,000 יהודים שהיוו כ-30% מהאוכלוסיה. בשלב הראשון של הכיבוש הנאצי 140 יהודים מלודז וקאליש הועברו לטיצ'ין בשנת תש"ג רוכזו שם יהודים מהכפרים הסמוכים, ובמהלך השנה הועברו 1,250 יהודים לגטו בריישא ע"י הנאצים שהרסו את בית הכנסת ובית הקברות.