• בפרק נ"א מצווה ירמיהו את שריה בן נריה בן מחסיה לקחת ספר נבואות חורבן על בבל ולקרוא את הספר באזני אנשי בבל. לאחר מכן, עליו לקשור אל הספר אבן ולהשליכו אל תוך פרת, כדי לסמל את שקיעת בבל.
• בפרק י"ג ירמיהו לוקח חגורת פשתן (הנקראת בתנ"ך "אזור פישתים") וטומן אותה ליד הפרת. הנזק שנגרם לחגורה מסמלת את הנזק שייגרם לעם ישראל בגלל חטאיהם.

לפי זיהוי המחודש ש"פארה" שבבנימין היא פרת המקראית, מניחים הרבה חוקרי מקרא שפרת הנזכרת בפרק י"ג בירמיהו היא ואדי קלט. אולם המפרשים בדורות הקודמים סברו שמדובר בנהר פרת. היה מי שהשתמש במעשה האזור כדי להוכיח שהנביאים לא עשו את המעשים המתוארים בתנ"ך בפועל, אלא רק במראה הנבואה, שכן לא סביר שהנביא ירמיהו ילך מענתות עד לפרת כדי לטמון אזור פישתים.
 

במקרא מכונה הפרת "הנהר הגדול". הוא מצוין כגבול הצפוני של "הארץ המובטחת" בכתובים רבים, כגון: בהבטחת השם לאברהם (בראשית, ט"ו,י"ח) ובנאום משה (דברים, א', ז'). לפי דעות מסוימות, הפרת גם מהווה את הגבול המזרחי של הארץ המובטחת (למשל ספרו של הרב ישראל אריאל, "אטלס ארץ ישראל לגבולותיה"). הפרת גם מוזכר בתנ"ך כאחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן (בראשית ב').