שרידי היישוב פזורים לאורך השלוחה התלולה אשר מעל קבר חוני המעגל. למתאר היישוב הקדום צורת משולש, בהתאמה לצורת השלוחה – רחב בחלק הגבוה (מערב), צר בחלק הנמוך (מזרח).
מבני הכפר הערבי הרוסים, אך בין ההריסות ניתן להבחין ביסודות של קירות קדומים וכן באבני גזית ופריטי בניה. אלה השתייכו בודאי ליישוב היהודי הקדום מתקופת המשנה והתלמוד.
במעלה השלוחה ניכרת הגבהה בולטת בפני הקרקע – יתכן שזהו מקומו של בית כנסת עתיק, הנזכר לעיל.
לרגלי השלוחה, ממזרח ומדרום, נמצאו בעבר פריטי בניה מהודרים מאבן גיר ומבזלת, בהם שבר של משקוף בזלת שעוטר בדגם קשקשים – בודאי אלה שרידי בית הכנסת הנ"ל שעדיין צויין בימי הביניים כ'בית הכנסת של רשב"י'. יש הסוברים שאבני הבניה הן שרידים משני בתי כנסת שהיו במקום, אחד שנבנה מאבני גיר והשני מאבני בזלת. ממצא מיוחד שנתגלה בעבר באזור זה של האתר הוא שבר של אבן משקוף[1] עם מסגרת בעלת אוזניים ('טאבולה אנסטה')[2], שבתוכה חרותה כתובת דו-לשונית (עברית ויוונית): 'יוסף בר עזי'. מכאן הוכחה נוספת לקיומה של אוכלוסייה יהודית במקום בתקופת המשנה והתלמוד.
במורד המזרחי של השלוחה, מצפון לקבר חוני – שרידי מחצבה, פריטי בניה נוספים[3], שרידי מתקנים חצובים בסלע ומערות אחדות, כולל מערות קבורה עם כוכים.
בעבר תועדו באתר גם הריסות של בית בד וגתות ליין. גת חצובה בסלע נמצאת גם ממזרח לאתר, ליד הדרך העולה מבתי חצור אל קבר חוני המעגל.
בית הקברות של היישוב (מערות קבורה) משתרע כאמור על מורד השלוחה, מצפון לקבר חוני, וכן על המדרון הדרומי שלה, שם נמצאת המערה המיוחסת לחוני המעגל. במערה זו יש אולם קדמי ובו שרידי מקמרים (כוכים רוחביים עם תקרה מקומרת), וכן אולם פנימי, קטן יותר, עם ארבעה כוכי קבורה[4]. סמוך למערה ממזרח – מערת כוכים קטנה נוספת הסתומה כיום ונראה שממזרח לה ישנן מערות סתומות נוספות. מזרחה יותר, בשולי גבעה סמוכה – מערת קבורה נוספת קטנה.
צדיקים הטמונים בו:
חוני המעגל (ואשתו)
אבא חלקיה
חנן הנחבא
קבר חוני המעגל ואישתו:
נוסעים בכביש 90 מצומת ראש פינה צפונה (לכיוון קרית שמונה) כ-1,650 מטר. פונים שמאלה ברמזור לרח' הראשי של חצור הגלילית. ממשיכים ברחוב זה ישר ללא פניות כ- 2,250 מטר עד לסופו. הדרך בסופה עולה שמאלה, ימינה ושמאלה עד למערת חוני המעגל
היישוב פרעם שכן במעלה שלוחה צרה ותלולה, מעל קברו המסורתי של חוני המעגל, ממערב לעיירת הפיתוח חצור הגלילית .
היישוב אינו מוזכר בספרות התלמודית , אך על פי הממצאים הארכיאולוגים היה בוודאי ישוב יהודי פעיל בתקופת המשנה והתלמוד
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר