היישוב העתיק כמעט ולא נחפר, אך אין ספק שהוא נמצא בתחומי הגרעין העתיק של הכפר הערבי ששוכן באתר כיום.
כבר במאה הי"ט הבחינו הסוקרים באבני גזית, בורות מים חצובים ופריטי בניה עתיקים רבים הפזורים בכפר, אך עד היום (שנת תשס"ט) טרם אותר מקום בית הכנסת התלמודי[1]. לעומת מיעוט החפירות שחשפו שרידים מהיישוב העתיק, נערכו חפירות הצלה רבות על ידי חופרי רשות העתיקות, החל משנות השבעים של המאה הכ', לאחר גילוי מערות קבורה באתר, בעקבות בניה חדשה ברחבי הכפר המודרני (מסביב לגרעין העתיק של היישוב ובעיקר צפונית וצפונית מזרחית לכפר). המערות, ששימושן היה לרוב במאות א'-ד' לסה"נ (תקופת הבית השני, המשנה והתלמוד), מצביעות על מגוון צורות קבורה: כוכים (הרוב), מקמרים (גומחות רדודות בעלות תקרה מקומרת, שנחצבו לרוחב דפנות המערה) עם שקתות קבורה, אצטבות (מדפי סלע חצובים), סרקופאגים (ארונות לקבורה ראשונית) מאבן ומחרס, וכן גלוסקמאות (תיבות לקבורה משנית) מאבן ומחרס. הממצא במערות כלל כלי חרס, נרות חרס, ולעיתים גם כלי זכוכית ותכשיטים האופייניים לתקופה. חלק מהסרקופאגים והגלוסקמאות עוטרו, ולציון מיוחד ראויה גלוסקמה מאבן שעוטרה בציורים של חזית מבנה[2] ומעגל כפול [ארץ צפון, עמ' 142]. טרם נתגלו במערות כתובות שמאפשרות לזהות את הנקברים בשמות, אך ללא ספק מדובר בתושבי  כבול היהודית[3].
 

ציון הנביא מיכה המורשתי:
כביש הגישה לכפר כבול הוא מכביש 70. לבאים מצפון [עכו-צפת] לאחר כ-1.8 ק"מ מצומת יבור פונים שמאלה. לבאים מדרום כ-8 ק"מ מצומת סומך פונים ימינה.
ממשיכים מהכניסה הראשית 2.1 ק"מ עד לכיכר הראשונה. ממשיכים לאחריה ישר עוד כ-700 מטר עד לכיכר השניה. ממשיכים לאחריה ישר עוד כ-300 מטר עד להצטלבות דרכים. פונים ימינה וממשיכים עם הכביש שמאלה בעליה כ-400 מטר. משמאל לכביש [ליד תיבות הדואר] עולים כ-20 מטר עד לשער הירוק של בית הקברות [העליון], בתוכו [מצד ימין ליד הגדר] מבנה אבנים חרב (מערה בנויה בתוכו) – קבר הנביא מיכה המורשתי.
בהר שכנגד קברו של מיכה, [כקילומטר אוירי דרומית לציון], מערה המצויינת במפות העתיקות 'מערת אל-חאדר', ובמפות העכשוויות 'מערת זכאי' [המופיע במדרש כתושב כבול]. יתכן כי זו המערה שציינו עולי הרגל [ר' יוסף סופר] שמשם יוצא הקול בליל תשעה באב, ראה להלן, על אף שבחיבת ירושלים ציינה ליד מערת האבן עזרא, ולא מחוץ לעיר, אך נראה כי לא ראה אותה אלא תיאר סיפור של זקן מהכפר.

רבי אברהם אבן עזרא :
ממשיכים מציון מיכה המורשתי ישר עם הכביש [מזרחה] כ-300 מטר עד לפניה ימינה [ליד המסגד הגדול של הכפר]. פונים ימינה [לדרך מישור] וממשיכים עוד כ-150 מטר עד לציון אשר מימין לכביש [אחרי המכולת].

כבול, עיירה יהודית עתיקה מתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, מזוהה בוודאות ככפר הערבי כבול הצופה על עמק עכו. עם זאת, מאחר שבכפר לא נמצאו שרידים מתקופת הבית הראשון (תקופת הברזל), אין זו כבול התנכי"ת המוזכרת בתיאור הגבול של נחלת אשר [יהושע יט, כז] ובסיפור העברת 'ארץ כבול' משלמה לחירם מלך צור [מלכים א ט, יא-יג] . כבול התנכי"ת, על גבול ממלכות ישראל וצור, מזוהה בחורבת ראש זית, 1.5 ק"מ מצפון-מזרח לכפר הערבי הנוכחי

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר