שתי מערות כוכים נתגלו בשנת 1937 בגבול הדרומי של הכפר, ונמצאו כנראה של נוצרים. מערה כפולה נתגלתה בשנת תרל"א ופורסמה בעיתון חבצלת [ר"ח אלול תרל"א], שם מתואר כי המערה רחבה וגבוהה, ועוד רשמי אותיות עבריות ניכרות על כתלי המערה. בקרקע המערה אבן גדולה על פי מערה אחרת, וחור נקוב בכותל המערה ובו שרשרת ברזל ובה קבוע טס נחושת קלל קטן (אולי קמיע הוא), ומשני עבריה כתובים באותיות עבריות. יתכן כי זו היא המערה שמצויינת כיום כקברו של יואל הנביא,

צדיקים הטמונים בו:
שמעיה ואבטליון
אדרמלך ושראצר
יצחק מגוש חלב
רבי יוחאי
יואל בן פתואל הנביא

שמעיה ואבטליון:
מציון הרשב"י יורדים לכביש 866 ופונים שמאלה לכיוון צפת. לאחר כ-0.5 ק"מ, בצומת מירון, פונים שמאלה לכביש 89 [לכיוון סאסא-ברעם] ואחר כ-4 ק"מ מגיעים לכניסה לכפר גוש חלב.
לא נכנסים לכפר וממשיכים מהכניסה בעיקול שמאלה עוד כ-120 מטר בכביש 89. מימין לכביש בין הבתים בית קטן עם 2 כיפות – קברי שמעיה ואבטליון.
 

רבי מאיר טצון (ואשתו):
נכנסים לגוש חלב וממשיכים ברחוב הראשי [ישר] כ-220 מטר, ויורדים משמאל לכביש (מול המסגד) במדרגות לחצר בית, בה מצבת ר' מאיר.

רבי יוחאי (אבי רבי שמעון זיע"א)"
ממשיכים [מר"מ טצון] ברחוב הראשי ולאחר כ-70 מטר פונים שמאלה [אחרי בנק עראב ישראל] וממשיכים כ-70 מטר עד להצטלבות ישר [עלייה] ושמאלה. יורדים שמאלה בסימטא צרה כ-20 מטר לחצר קטנה בה יורדים מספר מדרגות לציון יוחאי.

יואל בן פתואל הנביא:

המקור הראשון לציון מקום קברו הינו עדותו של ר"ח ויטאל. הלה מתאר את המקום צפונית לכפר [שהיה בראש ההר], בבקעה במרחק של 500 אמה. לכאורה אין זה מתאים למצויין כיום. יתכן לפרש את דברי ר"ח ויטאל כי צפונית לכפר – לאחר שתלך עד אחרי הכפר בפסגת ההר, ישנה בקעה לשמאלך [מערבה], שם תלך ת"ק אמה – מערבה לתוך הבקעה. אולם גם אם נכון הדבר, לא נזכר בדבריו כלל כי קברו במערה כשבמקומות אחרים מציין זאת אם כך היה הדבר, אלא בבקעה עצמה. יתירה מזאת גם במסע מירון שראה את הציון, נזכר מפורשות כי אינו קבור במערה אלא על פני השדה מצבה עם כיתוב בערבית עליה. נראה בבירור כי המקום המצויין כיום אינו המקום שנזכר אצל עולי הרגל, רק יתכן כי אזור הבקעה הינו אזור הציון. [במערה המצויינת כיום, נמצאה דלת האבן המקורית, תבליט של עץ תמר, וחריטות עתיקות בערבית].
הדרך לציון המצויין כיום היא: חוזרים לכביש ממנו פנינו שמאלה ליוחאי. פונים שמאלה. לאחר כ-20 מטר ישנה צומת. עולים בכביש הימני כ-100 מטר ובפניה השניה פונים שמאלה. ממשיכים כ-300 מטר ופונים ימינה [אחרי הבית שמצד ימין] לדרך עפר כ-200 מטר, ושוב ימינה כ-100 מטר עד לציון יואל הנביא.
דרך נוספת: ממשיכים משמעיה ואבטליון בכביש הראשי כ-330 מטר, פונים ימינה בדרך אספלט [ליד המוסך] וממשיכים עוד כ-400 מטר עד סוף הכביש – צומת T. שם פונים שמאלה וממשיכים כ-300 מטר עד לפנייה חדה ימינה. פונים וממשיכים כ-30 מטר עד לבית גדול לבן עם גג אדום. לפניו פונים בדרך עפר שמאלה וממשיכים בה כ-200 מטר עד לפנייה ימינה לדרך עפר נוספת. פונים בה וממשיכים כ-100 מטר עד לציון.
 

גוש חלב, המוזכר תכופות במקורות היהודיים התלמודיים, היה היישוב היהודי החשוב ביותר בגליל העליון בימי הבית השני, ומרכז חשוב גם בתקופת המשנה והתלמוד. הוא מזוהה כיום בוודאות עם הכפר הערבי אל-ג'יש, שבפסגתו תל קדום.

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר