רבן שמעון בן גמליאל (הראשון)
רבן שמעון בן גמליאל הראשון תנא היה, ונשיא רביעי מבית הלל, והוא האחרון שנהג נשיאותו לפני הבית.
בנו ותלמידו של רבן גמליאל הזקן ומעשרה הרוגי מלכות.
אמרותיו
"כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכל המרבה דברים מביא חטא" [אבות א, יז, ראה שם בתוס' יו"ט].
"אמר רבי שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" [תענית ל, ב].
עובדות והנהגות
בעקבות הכבוד הרב שנהג דמה בן נתינה באביו, אמר רבן שמעון בן גמליאל: "לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי, ומצאתי שכיבד עשיו לאביו יותר ממני, כיצד?… הייתי משמש את אבי בכלים צואים [= בגדים מלוכלכים], וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים, ולובש כלים נאים ויוצא בהן. אבל עשיו לא היה עושה כן, אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו הן מעולים" [מדרש רבה דברים א, טו; כריתות א, ז].
"אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה, היה נוטל שמונה אבוקות של אור, וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו. וכשהוא משתחווה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה, ונושק את הרצפה וזוקף, ואין כל בריה יכולה לעשות כן [רש"י: בדורו של רבן שמעון לא היה אחד מעומדי עזרה יכול לעשות כן], וזו היא קידה" [סוכה נג, א].
על מותו מסופר: "נכנס הקיסר וכל גדולי רומי אחריו, אמר להם מי יהרג תחילה? ענה ר' שמעון בן גמליאל: אני נשיא בן נשיא, מזרעו של דוד מלך ישראל עליו השלום, אני אהרג תחילה. ענה ר' ישמעאל כהן גדול ואמר: אני כהן גדול בן כהן גדול, מזרעו של אהרן הכהן, אני אהרג תחילה ואל אראה במיתת חברי. אמר הקיסר: זה אומר אני אהרג תחילה וזה אמר אני אהרג תחילה, אם כן, הפילו גורלות ביניהם. ויפול הגורל על רבן שמעון בן גמליאל, וציוה הקיסר לחתוך את ראשו תחילה, וחתכוהו" [מדרש אלה אזכרה (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)][1].
"שנו רבותינו: כשנהרג רבן שמעון ורבי ישמעאל, אמר להם ר' עקיבא לתלמידיו: התקינו עצמכם לפורענות. שאילו טובה עתידה לבא בדורנו, לא היו מקבלים (אלא) רבי ישמעאל ורבן שמעון. ועכשיו, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו, ונסתלקו אלו מבינותינו, לקיים מה שנאמר [ישעיהו נז, א]: 'הצדיק אבד ואין איש שם על לב'" [ילקוט שמעוני ישעיהו תפו].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר[2] כנא[3]:
חיבת ירושלים.
"ואחריו [אחרי יונה] במורד ההר מצד אחד מערה קטנה יפה, ונקבר בה רבי שמעון בן גמליאל[4]". [רבי משה באסולה]
"ותחת ההר [שעליו יונה] שתי מערות זו כנגד זו, באחת רבי ישמעאל בן אלישע[5], ובאחרת רבן גמליאל[6] – שהיו מהרוגי מלכות". [יחוס הצדיקים]
"ותחת הכפר ב' מערות, באחת קבור ר' ישמעאל, ובשניה רבן גמליאל[7] מעשרה הרוגי מלוכה, ובנו ובן בנו עליהם השלום, ועצמות הגאונים עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא]
"ובמורד ההר [של יונה] מערה קטנה נאוה ובה קבר ר' שמעון בן גמליאל[8]". [שערי ירושלים (מבשרת ציון; טוב ירושלים)]
מיקום וזיהוי הקבר
מתחת לכפר כנא, בואדי שבין משהד לבין כפר כנא – מערת כוכים המזוהה היום כקברו של ר' שמעון בן גמליאל, מעשרת הרוגי המלכות. בסמוך לה על צלע ההר ישנם עוד מקומות הנראים כפתחי מערות קבורה, דבר המעיד על אזור קבורה, ובכך מתאים המקום לתאורם של עולי הרגל, מערה כנגד מערה, אולם אין לדעת במי מהם קבור רשב"ג ובמי ר' ישמעאל [לפי דעות אלה][9].
שזור:
חיבת ירושלים.
"שזורי, ר' שמעון שזורי, ויש אומרים כי שם רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל כהן גדול". [איגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן], וראה שם בהערה כי לדעת יוספוס פלאביוס נהרג בקיריני.
"שזורי… קרוב למירון… יש אומרים כי שם קבר רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול מעשרה הרוגי מלכות". [טוב ירושלים]
עלמה:
"עלמה… ושם קבר ר' אלעזר בן ערך, ור' אלעזר בן עזריה, וחוני המעגל, ורבן שמעון בן גמליאל, ור' יוסי הגלילי". [מסעות ר' בנימין]. אך יתכן כי טעות בדבריו והחליף את ר' שמעון בן נתנאל ברבן שמעון בן גמליאל.
קדש:
"רבי שמעון בן גמליאל קבור בקדש נפתלי". [סדר הדורות בשם מסעות ר' בנימין]
בית שערים:
"והקבר הקדוש אשר בבית שערים, שהערבים קורין לו בשם שיך אבו-זרייק ומתפללים אצלו ונשבעים בשמו באימה ופחד, הוא קבר של רבינו הקדוש, ובלי ספק שמה קברו גם את רבן שמעון בן גמליאל". [אדמת קודש]