רבי חנינא סגן הכהנים
פטירתו: "בכ"ה [בסיון] נהרג רבן שמעון בן גמליאל, ורבי ישמעאל ורבי חנינא סגן הכהנים" [טור אורח חיים סימן תקפ[1]]
 
רבי חנינא סגן הכהנים תנא היה, חברו של רבן יוחנן בן זכאי [סדר הדורות].
היה סגנו של הכהן הגדול. בנוגע לכהונת הסגן התבטא: "למה סגן מימינו? שאם אירע בו פסול בכהן גדול, נכנס סגן ומשמש תחתיו" [יומא לט, א].
היה מעשרה הרוגי מלכות, ונהרג בזמן החורבן [סדר הדורות].
 
אמרותיו
"רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" [אבות ג, ב].
על איסור רחיצה בתשעה באב אמר: "כדאי [= ראוי] הוא בית אלוקינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה" [תענית יג, א].
"ר' חנניה סגן הכהנים אומר: גדול השלום, ששקול כנגד כל מעשה בראשית, שנאמר [ישעיה מה, ז]: [יוצר אור ובורא חשך עושה שלום]" [ספרי במדבר מב].
"רבי חנניה סגן הכהנים אומר: כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורין הרבה: הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע והרהורי אשה רעה, הרהורי דברים בטלים, הרהורי עול בשר ודם, שכן כתוב בספר תהלים [יט, ט] על ידי דוד מלך ישראל: 'פקודי ה' ישרים משמחי לב, מצוות ה' ברה מאירת עינים'" [אבות דר' נתן כ].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר כנא:
"רבן שמעון בן גמליאל הזקן[2] מנוחתו בכפר כנה או שזור. ר' חנינא סגן הכהנים[3]… מנוחתו בכפר כנה". [חיבת ירושלים]

מיקום וזיהוי הקבר
לא ברור מהיכן לקח בעל חיבת ירושלים ידיעה או מסורת זו, ואולי כי ראה בספר הטור כי נהרג באותו תאריך של רשב"ג, סבר שגם נקברו ביחד. מלשונו נראה כי מקום קבורת ר' חנינא הינה ביחד עם רשב"ג, אלא שחילק כי על רשב"ג יש 2 דעות.