רבי יוסי הגלילי, תנא בן הדור השלישי, הנמנה עם ראשי חכמי דור יבנה, למרות שהיה תלמידם. מיד בבואו ליבנה ענה על שאלה שנשאלה לפני רבי עקיבא ורבי טרפון, והם אף הסכימו לדבריו [זבחים נז, א ורש"י שם].
על גדלותו בתורה אנו למדים מן הפסוקים שקרא עליו רבי טרפון לאחר שניצח בויכוח עם רבי עקיבא ושמעון בן ננס וההלכה נפסקה כמותו: "'ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו, ועשה כרצונו והגדיל' [דניאל ח, ד] – ר' עקיבא. 'ואני ראיתי והנה צפיר עזים בא מן המערב על פני כל הארץ, ואין נוגע בארץ, והצפיר קרן חזית בין עיניו' [שם, ה] – זה יוסי הגלילי ותשובתו. 'ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עומד לפני האבל, וירץ אליו בחמת כחו; וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו, ויך את האיל וישבר את שתי קרניו' [שם, ו-ז] – זה עקיבא ושמעון בן ננס. 'ולא היה כח באיל לעמוד לפניו, וישליכהו ארצה וירמסהו' [שם, ז] – זה יוסי הגלילי. 'ולא היה מציל לאיל מידו' [שם] – אלו שלשים ושנים זקנים שנמנו בלוד וטהרוהו" [תוספתא מקוואות ז, יא].
 
אמרותיו
"רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים – יצר טוב שופטן, שנאמר [תהלים קט, כב]: 'ולבי חלל בקרבי', רשעים – יצר רע שופטן, שנאמר [תהלים לו, ב]: 'נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו'. בינונים – זה וזה שופטן, שנאמר [תהלים קט, לא]: 'יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו'" [ברכות סא, ב].
"אמר ר' יוסי הגלילי: גדול שלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום. הדא הוא דכתיב [דברים כ, י]: 'כי תקרב אל עיר [להלחם עליה, וקראת אליה לשלום]'" [ויקרא רבה ט, ט].
וכן: "ר' יוסי הגלילי אומר: גדול הוא השלום, שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל, אין פותח אלא בשלום, שנאמר [ישעיה נב, ז]: 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום'" [דרך ארץ זוטא פרק השלום].
"למה תרצדון הרים גבנונים… רבי יוסי הגלילי פתר קראה בהרים, בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה ניתנה, וזה אומר עלי תורה ניתנה, תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא… זה אומר אני נקראתי, וזה אומר אני נקראתי. אמר הקב"ה… כולכם הרים גבוהים, אלא גבנונים היך מה דאת אמר או גבן או דק, כולכם נעשית ע"ז על ראשיכם, אבל סיני שלא נעשית ע"ז עליו ההר חמד אלהים לשבתו" [בראשית רבה אלבק כי"ו פרשה ק].
"אל תט ימין ושמאל. אמר רבי יוסי הגלילי הוי זהיר בדברי תורה שלא תטה מהם לא ימין ולא שמאל" [מדרש משלי פרשה ד].
 
עובדות והנהגות
היה מתפלל על הגשמים ונענה: "אמר רבי שמואל בר נחמני, בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים, הגשמים נעצרים. הן מביאין להן זקן אחד כגון ר' יוסי הגלילי, הוא מפגיע [= מתפלל] בעדם, והגשמים יורדים" [ירושלמי ברכות ה-ב].
אשתו של רבי יוסי הגלילי היתה מצערת אותו בקביעות, והוא החליט להקשיב לעצתו של רבי אלעזר בן עזריה ולהתגרש. הלכה אשתו ונישאה לשומר העיר, שלימים התעוור וירד מנכסיו. היה השומר סובב על הפתחים, והיא מוליכה אותו. פעם אחת לא הצליחו לקבץ כלום, ושאל אותה בעלה אם כבר עברו על כל בתי העיר, אמרה לו כי לא נכנסו לרחוב בו מתגורר בעלה הראשון, רבי יוסי הגלילי. ביקש בעלה ללכת לשם, וכשסירבה היכה אותה. שמע רבי יוסי את בזיונה, הושיבם באחד הבתים השייכים לו ופירנס אותם למשך שארית חייהם. בכך קיים את מאמר חז"ל: 'ומבשרך לא תתעלם' [ישעיהו נח, ז] – זו גרושתו [ירושלמי כתובות יא, ג ועוד].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בדלתון בראש ההר[1]:
"וישאוהו [את רבי אליהו גאון] כל ישראל במשא הכתף ולא על סוסים, מהלך שלושת ימים, להר הגליל, לדלתן. ויקבר בראש ההר, אצל ר' יוסי הגלילי… וכל ישראל הספידוהו וקרעו בגדיהם כולם, ויחגרו שקים וישבו לארץ… כי ירד מראשותם ועטרת תפארתם". [מגילת אביתר]
"ומשם [ממירון] שש פרסאות לעלמה[2], ושם כמו חמישים יהודים ובית הקברות גדול לישראל. ושם קבר רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה וחוני המעגל ורבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי הגלילי[3]". [מסעות ר' בנימין]
"בדלתא, בתוך הכפר, ר' יוסי הגלילי". [תוצאות ארץ ישראל]
"דלאתה, שם סמוך לכפר קבורת ר' יוסי הגלילי ותלמידיו ז"ל בהר". [כת"י מוסקבה]
"בדלתא ר' יוסי הגלילי ור' הונא ור' המנונא". [איגרת ר' שלמה בן ר' שמעון דוראן]
"ונפן ונבא דלתא, ושם ר' ישמעאל ברבי יוסי בתוך גן אחד, ולמעלה בראש ההר ר' יוסי אביו. אין עליהם בנין, רק גל של אבנים". [רבי משה באסולה]
"דלאתה, שם קבורת ר' יוסי הגלילי בראש ההר למערב הכפר… ועל כל אחד ציון נאה שמדליקין בו שמן כשהולכין להשתטח על קברם". [איגרת יחוס האבות מאלמוני; בשינוי קל: איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"בדלתא ר' יוסי הגלילי, ור' אלעזר[4] בנו בהר, ור' הלל[5] בבית ועליו עמוד שיש". [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם]
"דלאתא, שם קבורת ר' יוסי הגלילי ור' ישמעאל בנו ור' הלל, ואין זה הלל הזקן, ור' יוסי בן קסמא". [יחוס הצדיקים]
"ומשם לר' יוסי דמן יוקרת. ומשם להלל ושמאי ור' שמעון בן יוחאי ור' אלעזר בנו ור' יוסי בן קיסמא ור' פנחס בן יאיר, ומשם לר' יוסי הגלילי". [ספר החזיונות]
"דלאתא, למעלה מהכפר, בראש ההר, שם קבור רבי יוסי הגלילי ועליו ציון ואילן זית, וסביבו גדר". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים; בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון; תפארת ירושלים]
"ולצפון [הכפר], הר גדול הנקרא הגליל העליון, על ראש ההר נקבר ר' יוסי הגלילי, וציון בנוי עליו וחומה סביבו". [ידי משה]
"דלאתא, קרוב לצפת שעה וחצי, בראש ההר קבור ר' יוסי הגלילי ובנו ר' אלעזר". [מסעות משה]
"מעלמא לדלתא חצי פרסה… שם קבר ר' יוסי הגלילי ור' ישמעאל בנו ור' הלל, ואין זה הלל הזקן, ור' יוסי בן קיסמא". [טוב ירושלים]
 
גדולים צדיקים במיתתם
סגולות על קברי הצדיקים
"ובכל הסביבה כרמים לרוב, והישמעאלים מכניסים את הגפנים לחצר ר' יוסי הגלילי, ולא יעיז אדם לקחת משם מה שאינו שלו, אלא איש את שלו לוקח". [ידי משה]
הקראי מהמאה התשיעית לסה"נ מעיד על נשים עקרות שהיו באות לציון להתפלל על פרי בטן מדליקות נרות מקטירות קטורת וקושרות בד על עץ התמר שהיה שם, ואומרות "יא ר' יוסי הגלילי הבטינני, רפאני".
 
דרכי גישה
מצומת עין זיתים פונים צפונה לכביש 886. לאחר כ-4.3 ק"מ פונים ימינה בכביש הנכנס למושב דלתון. מיד אחרי השער הראשי של המושב [500 מטר מהפניה למושב] פונים שמאלה וממשיכים כ-2.6 ק"מ, זוהי דרך המגיעה עד לציון. [באמצעה יש פניה ימינה – דרך המקיפה את המושב].
דרך נוספת: עוברים את כל המושב עד לשער האחורי [מהפניה למושב נוסעים 1,285 מטר, ממשיכים בכביש הנוטה ימינה עוד 850 מטר עד לסוף הכביש ואז פונים ימינה בירידה עוד כ-150 מטר עד לשער האחורי של המושב]. לפני השער פונים שמאלה לכביש העוקף את ההר. בסופו פונים ימינה בכביש העולה לראש ההר לציון ר' יוסי הגלילי.
 
מיקום וזיהוי הקבר
על פי עדויות עולי הרגל, נקבר ר' יוסי לצפון הכפר, בראש ההר, גל אבנים בנוי תחת עץ זית. המקום המצויין כיום מתאים לתיאור עולי הרגל, אולם כידוע גל אבנים מסמן או ארון הקבור תחתיו, או מערה. אכן מספר מטרים מערבית-דרומית, תחת הפסגה נמצאת מערת קבורה, שכנראה היא המערה המצויינת ע"י גל האבנים שמעליה, והיא המתאימה להיות בה קברו של ר' יוסי ותלמידיו כנ"ל בכת"י מוסקבה. [יתכן גם שהמקום המצויין כיום הינו מקום קבורת ר' אליהו גאון [ראה להלן], ובסמוך לו היה גל האבנים בדיוק מעל המערה הנ"ל].