שם בן נח
היה החשוב בבני נח: "ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת" [בראשית ה, לב]. רש"י [שם]: "והלא יפת הגדול הוא, אלא בתחילה אתה דורש את שהוא צדיק, ונולד כשהוא מהול, ושאברהם יצא ממנו".
מלכי צדק מלך שלם, כהן לא-ל עליון, הנזכר בבראשית [יד, יח] הוא שם בן נח [רש"י שם].
היה אבי האומה הישראלית, ואברהם אבינו היה מצאצאיו [בראשית יא, י-כו].
בשעה שביקשו אומות העולם לתעות מדרכיו של הקב"ה העמיד להם שני גדולים משל בית אבא שם ועבר, והיו מתרים בהן [בראשית רבה נב, יא]. עבר הוא נינו של שם, וביחד היו בבית המדרש 'שם ועבר'.
עובדות והנהגות
"כשעלה סנחריב מירושלים וחיילותיו – נשרפו גופן ולא בגדיהם, למה? על שהיו מבני בניו של שם בן נח. שנאמר [בראשית י, כב]: 'בני שם עילם ואשור וארפכשד וגו', וכתיב [בראשית ט, כז]: 'יפת אלהים ליפת', ואף על פי כן 'וישכן באהלי שם' [שם] [מדרש תנחומא נח סימן טו].
עולי הרגל ומקורות
על אף שקביעת מקום מנוחתו במערת שם ועבר בצפת היא ע"פ מסורת מאוחרת מאד, הזכרנוה[1]:
"צפת… ברגלי ההר אשר החומה נבנה עליו, נמצא בית מדרש הנקרא בית מדרש של שם ועבר[2], והערבים אומרים אשר שם קבור שם בן נח. ולא יניחו לשום אדם מאחינו לכנוס לתוך המערה הנמצא בבית זה בעד כל הון". [גבעת שאול]
דרכי גישה
נכנסים לצפת בכניסה הישנה העליונה: מהכביש הישן 8900 (צומת עין זיתים – ראש פינה) כ-3 ק"מ מצומת עין זיתים – ימינה / כ-10 ק"מ מראש פינה – שמאלה.
נוסעים עד הכיכר שליד תחנת אגד [השני], ממשיכים בכיכר וביציאה הראשונה פונים ימינה לרח' ירושלים. לאחר כ-140 מטר מסתעף שמאלה רח' הפלמ"ח. פונים ימינה לרח' הפלמ"ח. עולים עם הכביש כ-500 מטר, בעיקול רח' הפלמ"ח שמאלה רואים משמאל את ביה"כ הסמוך למערת שם ועבר [ליד בית לבן 'מקוה תכלת'], שם קבורים שם בן נח, רבי דוסא בן הרכינס ועוד תנאים.
מיקום וזיהוי הקבר
המערה ממוקמת מדרום למצודה, בינה לבין החפיר הצלבני הגדול שנחצב כדי להגן על המבצר הצלבני מדרום (כיום עובר עליו הגשר ברח' הפלמ"ח), והיא מערת קבורה גדולה המכונה 'מערת שם ועבר' או 'מערת בנות יעקב' בפי הערבים (מגארת בנאת יעקוב וג'אמע [=מסגד] בנאת יעקוב המשמש כיום כבית כנסת שם ועבר). בתקופה הממלוכית קודשה המערה על ידי המוסלמים כמערת בנות יעקב, וכמערה שבה קיבל יעקב את הבשורה על מות יוסף[3]. כיום ניתן עדיין להבחין בפנים המערה בשרידי בניה ממלוכית. המסורת שמכנה את המערה 'בית מדרש של שם ועבר' היא מאוחרת, ואינה קודמת למאה הי"ט לסה"נ.
בשני בצורת היו היהודים רגילים לבוא ולהתפלל במערה זו על הגשמים. בשנת תרע"א עת היתה בצורת גדולה, פתחו הערבים את המערה והרשו ליהודים לבוא ולהתפלל בה על הגשמים [תפארת ירושלים כג, עב].
מערה זו בחלקה החיצוני היא מערת מגורים או מערת מסתור, ובחלקה הפנימי ישנה מערת קבורה עם כוכים רבים, בה נקברו הנזכרים ע"י עולי הרגל. יש לציין שע"פ האר"י, הצדיק היחיד הקבור בה הינו ר' דוסא בן הרכינס, ראה להלן.
יש להעיר כחי יש שציינו את המערה כמקום נפרד מקברו של ר' דוסא [להלן], ואף מלשונו של ר' חיים ויטאל נראה כי הם שני מקומות, אולם הסיבה לכך, היות ובמקור פתח מערת הקבורה היה מן הצד [כמופיע בתשריט], ולא מתוך מערת 'שם ועבר', ורק לאחר מכן נעשתה פירצה שחיברה ביניהם.
ארץ עוג [סיחון], באזור החרמון:
"בארץ סיחון ועוג, אין בו עשב וצמח, כמהפכת סדום ועמורה. וראה קבר ארוך שמונים אמה. ואמרו הישמעאלים שהוא קבר של שם בן נח. אבל היהודים לא אמרו זה". [סיבוב ר' פתחיה מרגנשבורג]
"באתי עד הר חרמון והר הלבנון והר שניר… משם באתי לארץ עוג. וכל הארץ ההיא חריבה. וראיתי שמה קבר אחד, ושמונים אמות ארכו. ואמרו לי שהוא קבר שם בן נח". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש כת"י ב']
"הר הלבנון… הייתי על הר אחד, ושם נקבר נח עם שם בנו במערה אחת". [איגרת ר' יוסף סופר מצפת]
נינוה:
"משם [מדמשק] הלכנו לנינוה. ושם קבר שם בן נח". [מסע דפלסטינא]
"גם נמצא בה [בצפת] בנין חומה, שאומרים שהוא בית המדרש של שם ועבר". [קורות העתים]
"בית המדרש של שם ועבר… בקרבת צפת". [מסע משה ויהודית מונטיפיורי]
אמנם, על הכתוב "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם… וישכב במקום ההוא" [בראשית כח, י-יא], כותב רש"י: "באותו מקום שכב, אבל ארבע עשרה שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה". מכאן נראה שבית מדרשם של שם ועבר היה בבאר שבע שבדרום ולא בצפת שבצפון, וכן הוכיח מהרש"א [חידושי אגדות מגילה יז, א ד"ה הוה יעקב], אך כאמור היו שם ונינו עבר גדולים בדורם, ועל כן יתכן כי היו להם כמה בתי מדרשות ברחבי הארץ.