אין אנו יודעים פרטים על רבי סיסי, מלבד עובדת היותו אביו של רבי לוי בר סיסי, זכר צדיק לברכה.
אמרותיו
"רבי חייא בר אדא בעי קומי ר' יוחנן: כמהין ופטריות מהו שיהיו חייבין במעשרות? א"ל ר' יוחנן בשם ר' סיסיי כתיב עשר תעשר… דבר שהוא נזרע ומצמיח, יצאו כמהין ופטריות שאינן נזרעות ומצמיחות" [ירושלמי מעשרות פרק א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בסאסא עם בנו ר' לוי:
"מגוש חלב באים לסעסע, עיר במטה אשר. קהילת היהודים שם מהוללה למדי. ויש שם בית כנסת עתיק המיוחס לרשב"י[1]… שמעתי אומרים כי סעסע היתה עיר מולדת ר' סיסאי. ובאמת מראים שם את הקברים המיוחסים לר' סיסאי[2] ולר' לוי בר סיסי ולר' יוסי בר סיסי. ה' יודע האמת". [שבילי דירושלים]
סגולות על קברי הצדיקים
ברשימת כנסיות אליהו בכתב יד פרמא מן הגניזה הקהירית, עוד לפני התקופה הצלבנית, שם כתוב: "מערות ססאיי, מרפאין היבש מאבריו"[3], ומכאן שהמקום היה בעל סגולות מרפא.
דרכי גישה
בכביש 89 כ-1.5 ק"מ מצומת חירם לכיוון צומת חוסן, פונים ימינה לתוך קיבוץ סאסא, עוברים את שער הקיבוץ וממשיכים ישר כ-550 מטר עד לכניסה לבית אריזה לפירות. לפני הכניסה לבית האריזה פונים בכביש ימינה ולאחר כ-50 מטר מגיעים למערת ר' סיסי ור' לוי בר סיסי הנמצאת משמאל לכביש.
מיקום וזיהוי הקבר
קברו של ר' סיסי נזכר אצל עולי הרגל יחד עם בנו ר' לוי ועם צדיק נוסף בשם ר' יוסי בר סיסי. האיזכור הינו בתחתית הכפר, במערב. הציון המיוחס כיום לר' סיסי הינו מערה קטנה בשולי גבעת סאסא, במדרון הדרומי-מזרחי שהיתה מכונה בפי הערבים תושבי המקום סאיד א-צדיק, דבר המורה על קבר צדיק יהודי. אולם מיקומה של המערה ביחס לכפר העתיק הוא דרומית ולא מערבית לכפר. [אולי הציון מערב מתייחס למיקומו בתוך המערה ולא למיקום המערה, אך אין זו דרכו של המתאר, או שמא יש ט"ס בכת"י וצ"ל 'במערה' ולא 'במערב']. בעבר היתה המערה סתומה ועץ לבנה גדול צמח בפתחה.
תאור המערה – החלק הראשון מודרני, פרוזדור כניסה ושער של משרד הדתות, החלק השני חדר קבורה עיקרי, והשלישי חדרון קבורה חצוב בצורה גסה. בריצפת החדר העיקרי בור קבורה, ובדופנו הצפוני תבליט בצורת קשת.