רב המנונא סבא
רב המנונא סבא, אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי [פסחים קה, א; גיטין לט, ב; כתובות מ, א; סוכה מב, א].
יש להבדיל בינו לבין ר' המנונא סבא [קדמאה] מהזוהר [שמות קמו, ב] שחי בזמן רשב"י, הטמון בטבריה (ראה שם).
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במירון, בסמוך לנחל מגידו[1]:
"ולמטה מערת הלל ותלמידיו, ורב המנונא סבא ונחל מי מגידו ורבי יוסי בן קיסמא. ובצד ההר השני מערת כהנים ומערת ר' חזקיה וכלתו של שמאי הזקן בתוך הסלע, ולמטה מערת שמאי ותלמידיו". [מסעי הירח]
"ירדתי מן ההר לטבול במי מגידו ההולך מתחת. בבואי שמה הוליכו אותי אל מקום מקוה התנא רשב"י, מחצב אבן גדול באמצע הנחל. ירדתי וטבלתי שמה, ועליתי בעבר השני. ושם, נגד מקום המקוה, מערות רבי המנונא ורבי ייבא סבא". [מסע מירון]
"למערב הר תבור נמצאת מערה גדולה נחצבת מאבן אחת, ובה קבור רב המנונא סבא". [גבעת שאול]
"לרגלי הר עצמון, ההר היותר גבוה מכל הרי ארץ ישראל, ראינו מרחוק את מערת רב המנונא סבא ור' ייבא סבא". [מסע האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור]
"ויורדים מן ההר [של חורבת שמע] ויש שם מערה בשיפולי ההר ושם קבור רב המנונא סבא וחבריו". [מסעות הרב מולא מתתיה גרג'י לא"י בשנת תרנ"ו]
מיקום וזיהוי הקבר
בסמוך לנחל, בשיפולי ההר, נמצאת מערת כוכין אחת בלבד, התואמת את איזכורי עולי הרגל. [יש להעיר כי ע"פ דברי מסעי הירח והגבעת שאול נמצא קברו בהר של מירון ולא בהר של חורבת שמע, שכן ציינו בהר של הלל הזקן או מערבית להר תבור שהוא ההר של חורבת שמע כידוע. גם הר עצמון זהו הר מירון, והאמרי אמת מציין שראה את מערת רב המנונא מרחוק, וזהו פלא שהרי המערה ממש בסמוך וכנגד רגלי הר מירון. גם לפי המסע מירון הוא לא ברור, שכן מקוה רשב"י זהו המקום בו נבנה הבנין על המעיין, בסמוך לעלייה לחורבת שמע, ומערת רב המנונא המצויינת כיום אינה כנגד מקום זה].
"ובעיר הקדושה צפת… ואצל ההר למטה יש שם המקוה של האר"י ז"ל… ומעט מרחוק יש מערה, ועל גבי מערה בנין גדול. שם נקבר הושע בן בארי. ובמערה אחת רב המנונא סבא, ובמערה אחת ר' יוסף קארו ורבו" [איגרת ר' יוסף סופר מצפת]. יתכן גם שט"ס היא וכוונתו לבנו של רב המנונא המכונה הינוקא.