Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

רב הונא (בבלאה)

רב הונא (בבלאה)

א'

תשרי

א'

תשרי

רב הונא (בבלאה)
פטירתו: ד"א נ"ו [סדר הדורות בשם איגרת רש"ג]; ד"א נ' [סדר הדורות בהסתמך על דברי התוספות מנחות לו, א]
 
רב הונא בבלאה, הוא סתם רב הונא שבש"ס [רש"י ברכות מו, א].
היה תלמידו של רב [שבת סו, ב].
חכם גדול היה, ורבא ביקש מן השמים לזכות לחכמתו של רב הונא [מועד קטן כח, א].
רב חסדא מכנה את עצמו 'קטן', לעומת רב הונא שאותו הוא מכנה 'גדול' [בבא בתרא קכה, ב ורשב"ם שם].
בתחילה היה רב הונא עני מאד, ופעם אחת כשלא היה בידיו לקנות יין לקידוש, מישכן את חגורתו לקנות יין ועשה לו חגורה מעשב. כאשר שמע זאת רב, ברכו שיהיה מכוסה בבגדי משי, כלומר שיתעשר. ברכתו נתקיימה במלואה לימים, כאשר השיא את בנו רבה, אז נח על המיטה, ובהיותו קטן-קומה לא הרגישו בני ביתו כי הוא שוכב על המיטה, והניחו עליו את בגדי המשי אשר פשטו… וכך נתקיימה ברכתו של רב בפשיטות [מגילה כז, ב]. אחר כך התעשר מאוד ופירנס שמונה מאות תלמידים [כתובות קו, א] כאשר כיהן כראש הישיבה בסורא במשך ארבעים שנה[1], מפטירתו של שמואל ואילך [סדר הדורות בשם איגרת רש"ג].
תלמידים רבים כל כך באו ללמוד אצלו, עד שאמרו שכאשר אלו קמו לאחר שיעורו וניערו את מעיליהם היה האבק מאפיל את החמה [כתובות קו, א].
 
אמרותיו
"אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו – אלהי אברהם בעזרו. וכשמת – אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו".
"אמר רבי חלבו אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה".
"אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע".
"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה".
"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו – עובר בחמשה קולות".
"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים – דבריו נשמעין".
"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום – יקדים לו שלום". [ברכות ו, ב].
 
עובדות והנהגות
רב הונא נזהר מאוד בכבודם של אחרים: פעם סחב רב הונא מעדר על כתפו, ורב חנא בר חנילאי, שרצה לכבדו, נטל ממנו את המעדר. אמר לו רב הונא: אם רגיל אתה לשאת כלי כזה בעירך, מוטב, אך אם אינך רגיל לעשות כן, איני מוכן להתכבד על ידי קלונך [מגילה כח, א].
רב הונא החמיצו לו ארבע מאות חביות יין. עלו אצלו רב יהודה אחיו של רב סלא חסידא וחכמים, ויש אומרים: רב אדא בר אהבה וחכמים, אמרו לו: יעיין מר במעשיו. אמר להם: וכי חשוד אני בעיניכם? אמרו לו: וכי חשוד הקדוש ברוך הוא שיעשה דין בלא דיין? אמר להם: אם יש בכם מי ששמע עלי דבר – יאמר. אמרו לו: כך שמענו, שמר אינו חולק עם אריסו בזמורות ובקנים. אמר להם: כלום הניח לי מהן כל שהוא, והרי נוטל את כולן! אמרו לו: הוא שאומרים הבריות: "אחר הגנב גנב והטעם טעם". אמר להם: מקבל אני על עצמי ליתן לו. יש אומרים: חזר החומץ ונעשה יין, ויש אומרים: נתייקר החומץ ועמד בדמי יין.
רב הונא נפטר מעל גיל שמונים [מועד קטן כח, א][2].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בין עלמה לדלתון, במערת הבבליים[3]:
שערי ירושלים (מבשרת ציון), מסעות משה, טוב ירושלים.
תוצאות ארץ ישראל, קברי אבות.
אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם.
 

 


[1] או ארבעים ושש; ראה לעיל פטירתו.
[2] אמנם, מפני שהדבר לא נאמר ע"י תנא או אמורא במפורש, אין לדעת אם רב הונא בבלאי הוא שנפטר בגיל זה או רב הונא ריש גלותא.
[3] אלו המציינים שנטמן בסמוך לה, מתכוונים ככל הנראה למערה החיצונית מבין השניים, אך ברור שטעו, ונטמן במערה הפנימית; אמנם ישנה דעה שנטמן בבבל ודעה שנטמן בכפר כנה, אך מכיוון שהיו כמה אנשים בשם רב הונא יתכן שהן מכוונות לאדם אחר.
 
בבל:
"ומשם [מקברי חנניה, מישאל ועזריה] שלושה מילין לעיר קוצונאת, ובה כמו שלוש מאות יהודים. ושם קבר רב פפא ורב הונא… ולפני כל אחד ואחד כנסת, ומתפללין שם יהודים בכל יום". [מסעות ר' בנימין]
"חצי פרסה משם [מקבר יחזקאל במליח] קבר חנניה מישאל ועזריה. משם עד עיר ציונה [אל קוצינאת]  קבר רב פפא ורב הונא". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש]
 
כפר כנה:
"כנה, למטה לרגלי ההר, לדרום, קבורים במערה אחת רבא ורב הונא". [ידי משה]
על כל זה יש להוסיף את אשר כתבנו בפרק טבריה מיהו רב הונא שנקבר שם ,שהרי לכאורה מהגמרא במועד-קטן נראה שרב הונא שבא מבבל נקבר בטבריה, וכן הוא ביחוס הצדיקים [בדבריו כאן בעלמא] ובמסעי הירח.

 

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע