רב אדא סבא, אמורא בבלי בן הדור החמישי או השישי. אחיו של מר זוטרא בריה דרב מרי בר רחל, בתו של האמורא שמואל, שנשבתה ונישאה לנכרי בשם איסור שנתגייר לאחר מכן.
לדעת סדר הדורות הוא רב אחא סבא.
עובדות והנהגות
על רבי אדא ואחיו מר זוטרא מסופר שכשהתחלקו בנכסי אביהם התיר להם רב אשי לבצע את החלוקה ללא עדים, היות ואנשים נאמנים כמותם אינם זקוקים לעדים [קידושין סה, ב].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במירון, סמוך לרשב"י:
רבי משה חיים קאפסוטו, איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)[1], אהבת ציון, מסעי הירח.
"ובסמוך לפתח המדרש [קבר רשב"י], למזרחו, גל וציון רב אדא סבא[2]". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
יש הסוברים שמקום מנוחתו למטה ליד נחל מגידו, ראה להלן רב המנונא סבא במסע האמרי אמת.
"ירדתי מן ההר לטבול במי מגידו ההולך מתחת. בבואי שמה הוליכו אותי אל מקום מקוה התנא רשב"י, מחצב אבן גדול באמצע הנחל. ירדתי וטבלתי שמה, ועליתי בעבר השני. ושם, נגד מקום המקוה, מערות רבי המנונא ורבי ייבא סבא[3]". [מסע מירון]
מיקום וזיהוי הקבר
טרם נבנה המבנה בעל שתי הכיפות, היתה מערת הקבורה פתוחה, ושרטוטה מופיע בספרם של קרן החקר הבריטית. זו מערת כוכין, שתשריטה נדפס כאן בספרנו, והסלע העליון נראה כמו תל אבנים, ואולי אף גל אבנים היה מציין אותו, כפי הנזכר אצל עולי הרגל.
על רב ייבא סבא נכתב: "דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא, קאי עלייהו רב ייבא סבא. אמרו ליה: הב לן וניבריך. לסוף אמרו ליה: הב לן ונישתי. אמר להו, הכי אמר רב: כיון דאמריתו הב לן וניבריך – איתסרא לכו למישתי. מאי טעמא – דאסחיתו דעתייכו" [פסחים קג, א-ב]. "בספרא דרב ייבא סבא הכי אמר כתיב בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, כל דינין דהאי עלמא וכל גזרין וכל שאלתין כלהו קיימי בחד היכלא דתמן ע"ב סנהדרין מעיינין בדינין דעלמא, וההוא היכלא אקרי היכל זכותא בגין דכד דיינין דינא מהפכין בזכותא דבר נש בקדמיתא מה דלאו הכי בדרגא דההוא סטרא אחרא, דתמן איהו אתר דאקרי חוב"ה בגין דכל עובדוי דההוא אתר דנחש אשת זנונים לא איהו אלא למהפכא בחובה דב"נ ולמלשן עבדא למאריה" [זוהר שמות ו, א].