רבי שמעון בן מנסיא, תנא בן הדור החמישי, בזמנו של רבי יהודה הנשיא [ביצה כו, א].
רבינו הקדוש כינה אותו ואת חברו ר' יוסי בן המשולם 'עדה קדושה'. יש אומרים מפני שהיו מחלקים את יומם שליש לתורה, שליש לתפילה ושליש למלאכה, ויש אומרים מפני שהיו יגעים בתורה בימות החורף ובמלאכה בימות הקיץ [קהלת רבה ט, ט].
אמרותיו
"רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים, נאה לצדיקים ונאה לעולם… רבי שמעון בן מנסיא אומר: אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כולם נתקיימו ברבי ובניו" [אבות ו, ח].
"רבי שמעון בן מנסיא אומר: חבל על שמש גדול שאבד מן העולם, שאלמלא נתקלל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות. ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו, ומוציא בה עפר לגינתו ולחורבתו" [סנהדרין נט, ב].
"ובכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך… רבי שמעון בן מנסיא אומר וכי היאך איפשר לו לאדם ליהרג בכל יום, אלא מעלה הקדוש ברוך הוא על הצדיקים כאילו הם נהרגים בכל יום" [ספרי דברים פיסקא לב].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו ביער הבעש"ט:
"בלכתך מצפת דרך צפון לגוש חלב, יש שם נחל מים הנקרא כארא"ל, ונראה לי שמימי ביריי"א ועין זייתו"ן יורדין בנחל ההוא. והנה בדרך הזה עצמו ההולך לגוש חלב, כשתתרחק מן הכרא"ל ת' אמות לצד צפון, בדרך הזה עצמו יש אבן אחת גדולה, ארוכה, נטויה בצד הדרך הזה לצד שמאל. ושם תחתיה קבור ר' נתן הבבלי. ונראה לי שכבר הוציאו האבן הזאת משם ונאבד הסימן הזה. ותלך משם לצד מערב ממש, ושם בהר מקום גדול מלא חפירות, ונראה מקום מחצב אבנים בין הסלעים, ושם קבור ר' שמעון בן מנסיא". [רבי חיים ויטאל]
"ושם, לצד מערב [מר' נתן הבבלי], יש בהר מקום גדול מלא נקוקים, ושם קבר ר' שמעון בן מנסיא". [שערי ירושלים (מבשרת ציון; מסעות משה)]
"בראש ההר אשר בדרך העולה מצפת לגוש חלב, שם קבר רבי יוחנן בן ברוקה. ותחת סלע אחד קטן ונמוך קבר בן הא הא. ובין סלעי ההר אשר בפאת מערב, בדרך העולה מצפת לגוש חלב, סמוך למחצב אבנים, קבר ר' שמעון בן מנסיא. ותחת אבן אחת גדולה ורחבה – קבר ר' נתן הבבלי". [טוב ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
רבי חיים ויטאל, המקור הראשון לציון זה, מתאר את קברו ביחס לר' נתן הבבלי – מערבה ממש, מחצב העומד בין חפירות רבות. לאחר איתור קברו של ר' נתן הבבלי כפי תיאורו של ר"ח ויטאל, פונים ההרה בקו ישר מערבה ומגיעים לאזור מלא חפירות כשבמרכזו סלע ענק בין הסלעים שמסביבו ששימש מחצב אבנים, שם הציון בדיוק כפי שתואר. [בטעות כיום הוא מצויין הרבה יותר מערבה-צפונה, לא בין סלעים וגם לא במחצב עצמו].