רבי פתחיה מנקין, נולד בשנת ה'תרמ"ב י"ז כסליו, בעיר פולטבה – אוקראינה, לאביו רבי אריה לייב.

בבחרותו למד בישיבות מיר, לומז'א ובישיבת ראדין אצל מרן בעל החפץ חיים, לאחר מכן הוסמך לרבנות בווילנא אצל רבי איסר זלמן מלצר, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי ברוך בער לייבוביץ, רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ומרבי משה בצלאל לוריא.
רבנו נחשב לתלמיד חכם ועילוי בעולם הישיבות.
נשא לאשה את מרת רחל בתו של המגיד מווילקה רבה של לודז', לאחר נישואיו עבר רבנו ללמוד בישיבת סלבודקה, לאחר מכן עבר לוולוז'ין, לאחר תקופה קצרה עבר לשמש כר"מ בישיבת תורת חסד בלודז'.
בשנת ה'תרע"ד הוזמן לכהן כרבה של העיר דאשקובקה ברוסיה, משם עבר לכהן כאב"ד בקהילת קניאז'יץ, קרוטשא וסעננא, שם שימש כרב וכדרשן, בדרשותיו רתק את קהל שומעיו אשר הוקסמו לשמע דבריו.

בשנת ה'תרצ"ג כ"ג תמוז עלה רבנו לארץ ישראל וגר בפתח תקווה, בעלותו לארץ לא הסכים לשאת יותר בעול הרבנות בסברו שיש לתת לאנשים צעירים להתקדם וחשש שמא יתפוס את מקומם, עוד סיבה לכך, שלאחר תלאות כה רבות אותם עבר ברוסיה היה רבנו כבר חלוש ורצה  לשבת על התורה ועל העבודה.

בשבת קודש י"ט טבת שנת ה'תש"ז עלה רבנו בסערה השמיימה ונקבר בבית הקברות המקומי בפתח תקווה.

• ספריו:
  כרם פתחיה
  פרדס תחיה
  אורחות פתחיה
  אורח חיים
  נחלת אבות
  דעת רש"י
  ועוד'