נולד בתימן בשנת תרס"ח-1908, אביו נפטר עוד קודם לידתו ובגיל שנתיים התייתם מאמו.
גדל אצל סבו שלימדו תורה.
לאחר פטירת סבו בעודו ילד דאג רבי חיים סנוואני לגדלו וללמדו תורה.
כבר בבחרותו נסמך לרבנות.

בשנת תרצ"ב (1932) עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונמנה עם רבני ישיבת המקובלים "בית-אל".
ייסד את ישיבת "נהר שלום" ועמד בראשה.

גדולתו בקבלה הייתה לשם דבר, וגדולי המקובלים היו מציעים לפניו את ספקותיהם על מנת שיפתור להם אותם.
בחייו כונה "זקן המקובלים" ו"ראש עדת המכוונים," התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ורבים השכימו לפתחו.

נקבר בהר המנוחות בירושלים.