Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות".

(שלוחין ב' י"ג)

"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים".

(כתובת קעקע ג' ב')

על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך.

(ספר המידות, צדיק קעג)

"עיקר השראתה שכינה בדורותינו אלה - בקיברי צדיקים".

(מובא ב"לשם" חלק ד' בשם הגר"א)

"מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קיברי צדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".

מובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א')

עזרו לנו להמשיך
לשמר את העבר היהודי ברחבי העולם, ולהציל בתי קברות באירופה ולשמרם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

רבי יעקב יהודה לייב אב"ד מז'יבוז

רבי יעקב יהודה לייב אב"ד מז'יבוז

א'

אדר א'

ה'תקי"ח

א'

אדר א'

ה'תקי"ח

רבי יעקב יהודה לייב, נולד לאביו רבי יצחק מזאלקווא.

רבנותו:
מז'יבוז', די היה במילה זו לעורר את הנימים החבויים בנפש כל יהודי של אותם שנים, השנים שבין ה'תק"ד לה'תקי"ח מז'יבוז הייתה מקום מושבו של קדוש ישראל הבעל שם טוב, מאות אלפי יהודי היו מבקרים בה בשנה, חסידים העולים לרגל להקביל את פני רבם ובמשך השנה כולה, יהודים פשוטים הרוצים הדרכה או ישועה.
באותם שנים כיהן רבנו כרב אב"ד ומו"צ בעיר הקודש מז'יבוז'.

התנגדותו לבעש"ט
אחיו של רבנו רבי נחמן מהורודנקא היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ואף היה מחותן עם אדל בת הבעל שם טוב (בנו רבי שמחה נשא לאשה את מרת פייגא בת אדל בת הבעש"ט), אך רבנו היה מהמתנגדים על החסידות ומסופר כי באחת השנים בליל יום טוב ראשון של סוכות אשר בו החיוב לשבת בסוכה הוא מדאורייתא, ירדו גשמים מלווים ברוחות עזות ורעמים , עד שלא הייתה אפשרות לשבת בסוכה כלל, רבנו מאד הצטער על שנבצרה מעתו לקיים את מצוות החג, כמה מבני העיר שראהו בצער רבם אמרו לו, כי אם ברצונו יכול הוא ללכת לסוכתו של הבעל שם טוב, מאחר ובדרך נס לא יורדים שם גשמים, כך יוכל הרב לקיים את מצוות החג ולאכול את סעודת החג בסוכה, מיד יצא רבנו  מביתו ופנה לעבר סוכתו של הבעל שם טוב, משהגיע לסוכה ראה רבנו כי אמת דברו האנשים, בחוץ ירדו גשמים עזים אבל בתוך הסוכה היה נעים וחמים, רבנו קידש על היין, נטל את ידיו, בירך המוציא ולישב בסוכה, אכל כזית לחם ובירך ברכת המזון ומיד יצא משם וחזר לביתו כי לא רצה לשהות יותר בסוכתו של הבעל שם טוב.

פטירתו:
סמוך לזמן פטירתו התפטר רבנו מתפקידו בגין זקנותו, מאחר ולא היה כח בידו לשאת יותר בעול הרבנות, ובשנת ה'תקי"ח ראש חדש אדר א' נפטר רבנו בשם טוב ובשיבה טובה.
נוסח מצבתו: "פ"נ הרב הגדול המפורסם שלשלת היוחסין מ"ו יעקב יהודה לייב ז' אב בית דין מורי צדק דפה ו"ה המופלא מ' יצחק זצ"ל נפטר רח"ו אדר ראשון ש"נ תקי"ח ל"פ תנצבה".
לפי נוסח זה נראה כי יום פטירתו הוא א' אדר א', עם כל זאת יכול להיות שהכוונה היא ל' שבט.

מקום קבורתו:
לא ידוע האם רבנו חזר בו מהתנגדותו לבעל שם טוב או לא, אבל זאת נדע, אם בחייהם חלק רבנו על הבעש"ט הרי שבמיתתם השלימו, שהרי רבנו קבור בסמוך לבעל שם טוב, ידוע כי הבעל שם טוב בקש לפני פטירתו כי ברצונו להקבר ליד רבי לייבוש הנסתר, כפי הנראה הייתה כוונתו לרבנו מאחר ובין כל הטמונים בסמוך לבעל שם טוב רבנו הוא היחיד הנושא שם זה, והבעל שם טוב שנפטר בשנת ה'תק"ך, שנתיים אחרי רבנו נקבר כפי בקשתו בסמוך אליו.

Scroll Up

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא: