רבי יוסף בנאה
 
"שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו ז"ל… הארץ היאך נבראת תחילה? אמרו לו, אין אדם בקי בדברים אלו, אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי. הלך ומצאו שהוא עומד על הקרויא [= בנין על הקורה (מתנות כהונה)]. אמר לו: שאלה יש לי לשאול אותך. אמר לו: איני יכול לירד מפני שאני שכיר יום, אלא שאל מה תבקש. אמר ליה: היאך נבראת הארץ תחילה? אמר ליה: נטל הקב"ה עפר מתחת כסא הכבוד וזרק על המים ונעשה ארץ, וצרורות קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות, שנאמר [איוב לח, לח] בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו. וברור הוא הדבר באזני בני אדם" [מדרש רבה שמות יג, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בירידה לבית הקברות של צפת, בבית הכנסת שלו:
 
"לצפת… לראשון ראשון הקבור בתוך העיר[1] בין החצרים, רבי יוסי הבנאי זלה"ה. היא חצר אחת גדולה, ובתוך החצר בית, ובתוך הבית מצד ימין מצבת קבורת אדונינו רבי יוסי הבנאי עליו השלום. וישבנו שם ולמדנו פרק אחד של גמרא, ודלקנו נרות ועשינו סליחות ותחנונים על שכינת רם ונישא ועל החברים כולם ה"י. והלכנו משם לטבילת האר"י זלה"ה". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)]
"צפת… בית תפילה יקרא לכל העמים היא בית הכנסת של ר"י בנאה[2], ושם קבר של רבי יוסף בנאה הנזכר במדרש רבה ריש פרשת בא, וספר תורה קבורה במראשותיו[3]. וקבור בעזרת נשים, ובית הכנסת של אנשים שלו חרבה. וההמון קורין הבית הזה 'קבר צדיק'[4], והוא בתוך העיר. והשכנים מתנדבין לו שמן, ובכל ערב שבת מדליקין על קברו שמן". [אהבת ציון]
"בצפת… וברחוב היהודים קבור ר' יוסי הבנאי בחדר, ונר דולק אצלו יומם ולילה ומשמרות תמיד שם". [ידי משה]
"בבית הכנסת של אראגוניויו[5] בעזרת נשים, מערה[6] בנויה, שם קבורת רבי יוסי הבנאי עליו השלום". [בשינויים קלים: שבחי ירושלים; זכרון בירושלים; קורות העתים[7]]
"עיר הקודש צפת ת"ו… ר' יוסף הבנאי… והנה יש על קברו ציון, ופרוכת פרוסה לפניו, ובכל שנה ביום א' דפסח הולכים לשם נשים וטף, ושמחים ומדליקין שמן ומתפללים על כל טוב נצח". [חיבת ירושלים; בשינוי קל: מבשרת ציון]
"ילך ראשונה לשכונת הספרדים. אחרי לכתו דרך רחובות אחדים, יבוא לפני ביהכ"נ של ר' יוסף הבנאי, וההמון יקרא לו כניסת צדיק… ובצידו המזרחי חדר קטן אשר בו עומד ציון קבר ר' יוסף הנזכר, והוא מכוסה בפרוכת יקרה ומוקף בלוחות עץ, ומעליו דולקת מנורת שמן זית תמיד. וביום א' של פסח ילכו כל יושבי צפת ללמוד ולהשתטח על הקבר הזה, וידליקו נרות רבות לע"נ, והמון האשכנזים יקראו לו צדיק הלבן". [לונץ]
"ובאנו אל בית הכנסת הנקרא 'בית הכנסת צדיק הלבן', אומרים כי הוא בית הכנסת רבי יצחק הלבן[8]… ושם בצד הכנסת יש חדר מקום מנוחת הצדיק… ולא אדע פשר דבר זה, אם הוא קבר רבי יצחק הלבן למה יאמרו בעין זיתים בין הזיתים כי שם הוא? ואולי שנים היו". [מסע מירון]
"בצפת… ובית הכנסת רבי בנאה האמורא[9] וקברו שם". [ימי שמואל]
 
סגולות על קברי הצדיקים
כתב בספר מסע מירון כי אם יסגרו חולה דעת לילה אחד בקברו ע"פ רוב תבוא ישועה.
 
דרכי גישה
נוסעים בעיר צפת לרח' האר"י וממשיכים בו  על כל עיקוליו עד לבית כנסת האר"י ז"ל הנמצא משמאל. מבית הכנסת עולות מדרגות לבית כנסת הנקרא 'הצדיק הלבן' ובו ציון ר' יוסף בנאה.
 
מיקום וזיהוי הקבר
מסורת קברו החלה בתקופה מאוחרת [שנת תק"ב] ואינה נזכרת אצל עולי הרגל הראשונים. בית הכנסת יוסף הבנאי או יוסף בנאה שהוקם ע"י יוצאי אראגון קיים מספר דורות, ובתוכו קבר בנוי המיוחס לר' יוסף בנאה. מסורת זו עוברת מדור דור.