רבי יוסי ממילחייא
 
נראה שהיו שני בני אדם בשם זה.
הראשון, אמורא בן הדור השני שנפטר בחיי ר' יוחנן וריש לקיש [ראה להלן עובדות והנהגות].
השני, אמורא בן ארץ ישראל, בן הדור החמישי, תלמידו של ר' מנא [ירושלמי עבודה זרה ב, ד].
נראה שהוא מכונה 'ממילחייא' על שם מקום מגוריו 'ממלח'. קיים ויכוח לגבי זיהוייה של ממלח. יש אומרים[1] שהיא ממלא (כיום חורבת ממליא) שבגליל התחתון, אך יש אומרים שהיא מלחיא (ראה להלן עולי הרגל ומקורות).
 
אמרותיו
"רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והוה דוד מצלי עליהון" [ויקרא רבה כו, ב].
 
עובדות והנהגות
כשנפטר ר' יוסי ממלחיא, הלכו ר' יוחנן וריש לקיש לגמול עמו חסד אחרון, והלך עמהם ר' יצחק פסאקא. היה שם זקן אחד שרצה לעלות ולפתוח לפניהם ולא הניחו לו, אמר לו ר' יצחק פסאקא: לפני אלו, אריות שבאריות אתה תפתח את פיך? אמר להם ר' יוחנן: הניחו לו, שאדם זקן הוא, יעלה וישתבח במקומו. עלה, פתח ואמר: מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש. בתוכחות כתיב [דברים כח, נט]: 'והפלא ה' את מכותך', ובחורבן בית המקדש כתיב [איכה א, ט]: 'ותרד פלאים', אבל בסילוקן של צדיקים כתיב [ישעיה כט, יד]: 'לכן כה אמר ה' הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא', וכל כך למה? 'ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר' [שם]. אמר ר' יצחק פסאקא: יהא ברוך פיו של אדם זה. אמר לו רבי יוחנן: אילו לא הנחתם לו מהיכן היינו שומעים מרגלית זו [איכה רבה א, לז].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו מזרחית לתל קדש, ליד מצודת יושע:
"בלכתנו 5 קילומיטר מיסוד המעלה צפונה, נעבור את הנחל המלא מים חיים צלולים הנקרא עין של מלחיא הנובע ויוצא מרגלי הר הרים. אצל המעין הזה, למזרח הדרך, היתה עיר בשם מלחיא, אשר תחומה המזרחי הגיע להביצה הגדולה El Ghabbe [אגם החולה] המשתרעת בצד צפון של הגלילה הקדמונה. העיר מלחיא יושבת במקצוע צפונית מערבית של ים הגלילה… בעיר הזאת ישב ר' יוסי ממלחיא, ומקום קבורתו על ההר אשר למערבית צפונית מעיר מלחיא, וסמוך לה". [אדמת קודש]
 
דרכי גישה
מול מצודת ישע [צומת ישע – הצטלבות כביש 899 עם 886], יש לרדת לכיוון העמק [דרום-מזרח] כ-150 מטר, שם בנין עם כיפה, בין בתי הכפר ההרוס.
 
מיקום וזיהוי הקבר
למעשה אין כל מידע על מקום קבורתו אצל עולי הרגל, ואין על כך מסורת כל-שהיא. מחבר הספר אדמת קודש, לא מסר ידיעותיו ע"פ מסורת, אלא השערות שלו עצמו ע"פ מחקריו לתולדות הארץ ותחומיה. ע"פ מחקרו הגיע למסקנה כי ר' יוסי ממילחייא קבור דרומית למצודת-יושע/מצודת כח היושבת מערבית צפונית לתל אל מלחייא שקצהו המזרחי בגבול ימת החולה. בעמק אשר מדרום, ישנה חורבת כפר עתיק, שבמרכזה קבר שיח' נבי-יושע, כנראה החלפת השם יוסי ביושע.