Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

רבי יוסי בן רבי אלעזר נכד הרשב"י

רבי יוסי בן רבי אלעזר נכד הרשב"י

א'

תשרי

א'

תשרי

רבי יוסי בן רבי אלעזר
 
רבי יוסי בן רבי אלעזר, נכדו של רשב"י.
 
אמרותיו
"ר' יוסי ב"ר אלעזר אומר משום רבן גמליאל: כל שבידו אומנות, למה הוא דומה? לכרם גדור, שאין בהמה וחיה נכנסין לתוכו, ואין עוברין ושבין נכנסין לתוכו ואין רואין את מה שבתוכו. וכל שאין בידו אומנות, למה הוא דומה? לכרם פרוץ, שבהמה וחיה נכנסין לתוכו, ועוברים ושבים נכנסין לתוכו ורואין מה שבתוכו" – כלומר, האומן, אף שמתנהג בוותרנות, אין מסתכלין בו בני אדם לחפש ולבדוק אחריו ממה מתפרנס, ואינו ירא לחשש גזל. וההיפך הוא במי שאין לו אומנות, שהכל בודקין אחריו… ואף אם יצמצם חייו, הכל בודקין אחריו, וירא לנפשו פן ילכד באיסור גזל שוה פרוטה [תוספתא קידושין א, יא ומנחת ביכורים שם].
 
עובדות והנהגות
פעם הגיע רבינו הקדוש לעירו של רבי אלעזר ברבי שמעון חבירו. כששאל את בני העיר אם יש לרבי אלעזר בן, ענו לו שיש לו בן וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמונה [רש"י: מחמת יופיו]. הלך רבינו הקדוש והסמיכו לרבנות, כדי שישים ליבו לתלמודו, ומסרו לרבי שמעון בן איסי[1] ללמוד אצלו תורה. בכל יום היה הבן מתאונן ואומר שרוצה לחזור לעירו, ורבי שמעון עונה לו: חכם עשו אותך, וגולת זהב פרסו עליך, ורבי קוראים לך, ואתה אומר לעירי אני חפץ לילך? עד שיום אחד נשבע שלא יבקש עוד ללכת. כאשר גדל, הלך וישב בבית מדרשו של רבי. שמע רבי את קולו ואמר, קול זה דומה לקולו של רבי אלעזר ב"ר שמעון. אמרו לו: בנו הוא. קרא עליו רבי את הפסוק: 'פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם' [משלי יא, ל]. פרי צדיק עץ חיים – זה רבי יוסי ברבי אלעזר ברבי שמעון, ולוקח נפשות חכם – זה רבי שמעון בן איסי בן לקוניא [בבא מציעא פה, א].
כשנפטר ר' יוסי הביאוהו למערת אביו, והיה נחש (עכנא) יושב על פי המערה. אמרו לו: עכנא עכנא, פתח פיך, ויכנס בן אצל אביו. לא פתח להם. היו העם סבורים שלא פתח מפני שרבי אלעזר גדול מבנו. יצאה בת קול ואמרה: "לא מפני שזה גדול מזה, אלא זה היה בצער מערה [= רבי אלעזר, ששהה עם אביו במערה במשך שלוש-עשרה שנה] וזה לא היה בצער מערה" [בבא מציעא פה, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במירון:
ראה לעיל עובדות והנהגות שהנחש לא נתן לקבור את ר' יוסי עם אביו, וממילא משמע שלא נטמן במערה במירון, אך בגמרא [סנהדרין צח, א] מובא: "ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי, אמר רבי יהושע בן לוי, שנים ראיתי וקול ג' שמעתי". ובחידושי אגדות למהרש"א [שם] נכתב: "קאי אפתחא דמערתא דרשב"י, דקול שלושה שמעו במערתא דרשב"י, שהיו גם כן מתפללים על גלות ישראל. ואפשר שהם רשב"י ובנו ר' אלעזר ברבי שמעון, ובן בנו ר' יוסי בן רבי אלעזר, כדאמרינן בפרק הפועלים". ישוב לסתירה זו מצאנו במאמר "מנוחת רבי אלעזר ברשב"י", מאת ריא"ז מרגליות, שם נכתב: "לא זכיתי להבין ציונו של המהרש"א… דשם כתוב מפורש שלא הכניסו למערה את ר' יוסי בן ר' אלעזר, מפני שלא היה בצער מערה. ואולי שהניחו שם את רבי יוסי סמוך ונראה אצל מערת רשב"י ורבי אלעזר אביו. והנפשות מתאחדות יחד להתפלל על גלות ישראל. וזהו ששמע רבי יהושע בן לוי, קול שלושה בבואו שמה אל הקודש אפיתחא דמערתא דרשב"י". ומכאן לנו שאם לא נטמן בתוך המערה ממש, הרי שנטמן בסמוך אליה.
 
 שבילי דירושלים[2].
 
 
מיקום וזיהוי הקבר
כמבואר לעיל כנראה שמקום קבורתו בפתח מערת רשב"י. הפתח בתקופת התלמוד היה בצד המערבי-צפוני של המבנה, בסמוך לר' אלעזר בר"ש. [ראה תשריט אצל 'אהבת ציון'].

 


[1] בנוסחאות אחרות: "לר' שמעון בן איסי בן לקוניא אבוה דאימיה", כלומר, חמיו של רבי אלעזר בן רבי שמעון. ראה לעיל בפרקו.
[2] במקור זה צויין 'יוסי' בלבד, ללא כינוי נוסף. מסיבה זו יתכן שהכוונה לר' יוסי בן קיסמא או לר' יוסי חטופא. כמו"כ ראה לעיל הערה 21.

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע