אמרותיו
"ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת רב חייה בר אשי בשם רב אם היו הגחלים לוחשות מברכין. רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בי רבי סימאי ובלבד בנקטפת" [תלמוד ירושלמי ביצה ה-ה][1].
 

עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בקציון:
"קיסון היא קשיון, ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש". [כת"י אילן א']
"[קציון] שם ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש זצ"ל". [איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים (טולידאנו)]
 
 
מיקום וזיהוי הקבר
מסתבר שבמהלך הדורות החליפה המסורת העממית את ר' יוחנן דקציון עם ר' יוחנן בר נפחא, שקברו מצויין בטבריה בוודאות, היות ור' שמעון בן לקיש, גיסו וידידו של ר' יוחנן, קבור כאן, והיו השנים נזכרים בכל מקום יחדיו כזוג שלא ייפרד [ראה בבא מציעא פד, א], טעו וסברו שאף נקברו יחדיו דוקא בגלל שכאן בקציון נזכרה קבורתו של ר' יוחנן. אולם מחמת הוודאות כי ר' יוחנן בר נפחא נקבר בטבריה, ראה ערך טבריה, צריך לומר כי הקבור כאן הינו ר' יוחנן דקציון.

יש לציין כי גם כת"י אילן א'[2], גם איגרת יחוס האבות מאלמוני וגם יחוס הצדיקים (טולידאנו) אינם מזכירים את ר' יוחנן בר נפחא בטבריה, דבר הגורם לחשוב שכאן קבור ר' יוחנן בר נפחא ושתי דעות או מסורות לגבי מקום קברו. אולם מאחר והמסורת בטבריה ברורה היא ואין חולק עליה, לא מסתבר שדוקא הללו היתה מסורת אחרת בידם על מקום קברו, בעוד שעולי הרגל האחרם שבתקופתם של אלו ציינוהו בטבריה.

כיום מצויינים בקציון בתוך מספר כוכים רצופים קברם של ר'  יוחנן וריש לקיש. מצירוף העדויות נראה כי ר' יוחנן דקציון קבור במערה נמוכה מתחת לפני האדמה, ולפיכך כשבאים לשם לאחר הגשמים, ייראו מים בתוכה, דבר המטעה את הנוסע לחשוב כי מדובר במעיין היוצא מהקבר [ראה להלן מנחם החברוני].

בהמשך הדרך המובילה לקבר המצויין כיום [מערבה], לאחר כמאה מטר פונה הדרך ימינה לכיוון שרידי בית הכנסת. מול הפנייה ומעט שמאלה [דרומה], ישנה מערה נמוכה מתחת לפני הקרקע הנ"ל, ומסתבר כי אליה התכוין המציין את המעיין היוצא מקברה, ושם מקום קברו. [בסמוך ומאחורי הקבר המצויין כיום, ישנן מספר מערות קבורה, אולם אינן נראות כ"כ מתאימות לתאור של המעיין, שכן אינם בנויים בצורה כזו הגורמת למי גשמים לחלחל לתוכן ולהישאר שם].