ב"ר יעקב
רבי חיים פלאג'י, נולד בשנת ה'תקמ"ח י"ז טבת, בעיר איזמיר שבטורקיה, לאביו רבי יעקב פלאג'י, ולאמו מרת קאלי קאדין בת רבי רפאל יוסף חזן מחבר ספר חקרי לב.
ילדותו:
משחר ילדותו נודע רבנו כמתמיד עצום, כפי שרבנו מעיד על עצמו בספרו 'צואה מחיים' "ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה, הייתי שוקד על לימודי ביום והלילה, בלתי שום ביטול כלל, כי לא הייתי מתעסק בשום עניין מעניני העולם כלל".
רבנו למד בישיבת 'בית יעקב רבי' שהוקמה על ידי הנגיד הרב יעקב רבי, ראש הישיבה באותה עת היה רבי יצחק גאטניו, כמו כן למד רבנו מפי סבו מצד אמו רבי רפאל יוסף חזן עד שעלה לירושלים לשמש בה כראשל"צ.
נישואיו:
בהיותו בן תשע עשרה התחתן רבנו, ובשנת התקצ"ח נפטרה אשתו לאחר שלושים שנות נישואין, רבנו מספיד את אשתו וכותב הרבה בשבחה בהקדמה לספריו.
כעבור שלש שנים נשא רבנו לאשה את מרת וידה נעמה בת רבי אברהם בן עזרא מרבני איזמיר, ובשנת ה'תרכ"א נפטרה אף אשתו השניה.
בשנת ה'תקע"ג בהיותו בן עשרים וחמש קבל רבנו מסבו את הסמכתו להחכם השלום. באותה שנה נפטר סבו מצד אביו רבי חיים פלאג'י על שמו היה קרוי.
שנה לאחר מכן שנת ה'תקע"ד נפטרה אמו מרת קאלי קאדין, רבנו מספידה בספריו כמה וכמה פעמים.
רבנותו:
כל עוד אביו היה חי לא הסכים רבנו להתהדר בשום תפקיד ציבורי, רק בשנת התקפ"ח בהיותו בן ארבעים שנה נפטר אביו, או אז הסכים רבנו לשמש כדיין וכראש ישיבת בית יעקב רבי.
בשנת ה'תקצ"ז מונה רבנו להיות אב"ד איזמיר בבית הדין שמנה ארבעים וחמישה רבנים.
בשנת ה'תרט"ו מונה רבנו לחכם באשי אשר ממונה מטעם השלטונות ומאושר ע"י הסולטן עבד אלמג'יד הראשון באישור מלכותי, בכך הפך רבנו להיות למנהיג ומושל על האיזור כולו.
פועלו:
רבנו נודע כאוהב שלום ורודף שלום, הרבה לעזור לעניי עירו, רבנו בא בדברים עם הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי שיבואו לעזרו בהקמת בית חולים יהודי, רבנו הקים וועדות חינוך, מוסדות חינוך, תיקן תקנות רבות ביניהם 'חינוך חובה' על פיו חל איסור להוציא ילד מתלמוד התורה טרם ידע את סדר התפילות ושאר לימודיו לשביעות רצונם של המפקחים וכו'.
פטירתו:
בר"ח שבט חלה רבנו ונחלש מאד, אף על פי כן המשיך רבנו בסדריו כרגיל, אבל על פניו ניכרה חולשתו הרבה, רבנו בקש שיתפללו עבורו, בשבת שירה ט"ו בשבט ביקש מראשי הקהל להקריא את צוואתו לפני הציבור, ביום ראשון ט"ז שבט שנת ה'תרכ"ח קרא רבנו למנין אברכים תלמידי חכמים וערך מסירת מודעה על פי רבי שלום שרעבי, לאחר מכן עשה התרת קללות, בלילה האחרון לחייו עוד הספיק רבנו לערוך תקון חצות בבכי על גולת השכינה, למחרת ביום שני י"ז שבט בחצות היום שכב רבנו במיטתו שהחיוך לא מש מעל פניו בקש שיביאו לפניו כוס מים ברך בפעם האחרונה לחייו "שהכל ניהיה בדברו" ויצאה נשמתו בטהרה.
מקום קברו:
בהלוויתו השתתפו רבים מיהודי טורקיה, אך לא רק, גדוד שלם של אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות, כולם באו לחלוק לרב היהודי את הכבוד האחרון, תלמידיו סובבו את מיטתו כאשר בידיהם החזיקו נרות ואת ספריו, רבנו נקבר בבית הקברות היהודי בעיר איזמיר שבטורקיה, דבר מעניין הוא שבעוד כל הקברים פונים לכיוון דרום, הרי שקברו של רבנו היחיד שפונה כלפי מזרח מסיבה לא ברורה.
מילדיו:
רבי אברהם פלאג'י
מספריו:
בגיל שש עשרה החל רבנו לכתוב את ספריו, שבעים ושניים ספרים כתב רבנו, אך רק חלק קטן נשאר לפליטה.
פעולת צדיק לחיים, על מסכת אבות
סמיכה לחיים, חיברו יחד עם סבו רבי רפאל יוסף חזן
ארצות החיים, על מעלת ארץ ישראל
ברכת מועדיך לחיים
זכירה לחיים
חוקות החיים
שו"ת חיים ביד
חיים לראש, על הגדה של פסח
שו"ת חקקי לב
כף החיים
לב חיים
מועד לכל חי
נפש חיים
שו"ת נשמת כל חי
ספר רפואה וחיים.
עיני כל חי
קול החיים
רוח חיים
רחמים חיים, על הרשב"א
תוכחת מוסר
מצה חיים: קונטרס שכתב רבנו לכבודה של מלכת אנגליה, בעקבות השתתפותה בהצלת היהודים מעלילת דמשק
ועוד