עובדיה הנביא, גר אדומי [סנהדרין לט, ב] שהיה ממונה על ביתו של אחאב מלך ישראל [מלכים א יח, יג].
"אמר רבי יצחק, מפני מה זכה עובדיהו לנביאות, מפני שהחביא מאה נביאים במערה" [סנהדרין לט, ב]. מאמר זה מתייחס לפסוק הבא: "ויהי בהכרית איזבל את נביאי ה' ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמישים איש במערה, וכלכלם לחם ומים" [מלכים א יח, ד].
חז"ל אומרים כי הנאמר במלכים [ב, ד] ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע – אשת עובדיה היתה, ראה שם כל המעשה.
אמרותיו
ספר הנבואות של עובדיה הוא הרביעי בתרי עשר, והוא בן פרק אחד בלבד. בתחילתו נבואות פורענות לאדום[1], אחרי כן תוכחה על העוול שגרמו לישראל, ולבסוף נבואות על ישועת ישראל ומלכות הקב"ה לעתיד לבוא: "כי קרוב יום ה' על כל הגוים כאשר עשית, יעשה לך, גמולך ישוב בראשך" [עובדיה א, טו]; "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש וירשו בית יעקב את מורשיהם" [שם, יז]; "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשיו כי ה' דיבר" [שם, יח]; "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה" [שם, כא].
"כתיב ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא ה' מאד, מאי קאמר קרא? אמר רבי יצחק: אמר ליה, ביעקב כתיב נחשתי ויברכני ה' בגללך… ביתא דההוא גברא לא הוה מיבריך, שמא לא ירא אלהים אתה? יצתה בת קול ואמרה: ועבדיהו היה ירא את ה' מאד – אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אמר רבי אבא: גדול שנאמר בעובדיהו יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיהו כתיב מאד. אמר רבי יצחק: מפני מה זכה עובדיהו לנביאות – מפני שהחביא מאה נביאים במערה. שנאמר ויקח עבדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה וגו'. מאי שנא חמשים איש? – אמר רבי אלעזר: מיעקב למד, שנאמר והיה המחנה הנשאר לפליטה. רבי אבהו אמר: לפי שאין מערה מחזקת יותר מחמשים" [סנהדרין לט, ב].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בברעם[2]:
ראה לעיל (אסתר המלכה) [עמוד ***]: מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני, כת"י אילן ב', איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא (רבי משה חיים קאפסוטו), קברי אבות.
"ומצאנו בעיר [ברעם] קבר אסתר[3] למעלה, ובית הכנסת יפה מאד, ויש כתוב באסקופה: 'זה עשה שלום בן לוי'. בצאתנו מן העיר מצאנו קבר ר' שמעון חטופא[4], ולפנים מעט קבר עובדיה[5] ואבן שיש עליו, ובה חקוק: 'זה קבר עובדיה הנביא הירא את השם מנעוריו, שנפטר תק"ע ליציאת מצרים'". [מסע דפלסטינא]
"ומגוש חלב לכפר ברעם כשתי פרסאות, שם עובדיה הנביא עליו השלום, ועליו אילן גדול מוטל על הציון לארכו. וקרוב משם בית מדרש שלו, בנין מפואר מאד". [תוצאות ארץ ישראל]
"כפר ברעם, שם קבור הנביא עובדיה עליו השלום, ועליו אבן אחת, כתוב בה: 'זה קבר עובדיה הנביא ז"ל, בנה אותה מר טובייה'. ושם מערה שהחביא שם חמישים איש ויכלכלם לחם ומים, וקרוב פנחס בן יאיר[6] ויאיר אביו, ועליו מצבה יפה בנויה אבני גזית ואילן מסך עליו". [כת"י אילן ה']
"ברעם, סמוך לכפר קבורת עובדיה הנביא עליו השלום, ואבן שיש על קברו וכתוב בו כתובת… פלשת יפה מאד: 'זה קבר עובדיה הנביא ע"ה, בנה אותו מר טוביא בר יוסף שנת תתקע"א'. ואין בכל קברי האבות הצדיקים אשר בארץ ישראל לרוב כיוצא בזה כי אם מעט מזעיר, כי כולם מקום קבורתם מקובל איש מפי איש על פי ספר הזכרון, ונתכתב לדור אחרון מקובל מפי חכמים קדמונים, אף כי הגויים מראים באצבע ליהודים ההולכים לבקר קברי הצדיקים היכן הם קבורים, ומזכירים רובם בשמם מצד ההרגל שהורגלו לכך מימי אבותם, ומקדימים שלום ליהודים ההולכים אסופות אסופות, נושאים תשבחות ופסוקי דזמרה בלכתם להשתטח על קברי הצדיקים. וסמוך לציון עובדיה הנביא עליו השלום, מערה גדולה תחת הארץ, ונראית כשתיים[7], ומקובל כי שם החביא הנביאים ויכלכלם לחם ומים. וסמוך לשם בית מדרשו, בנין רחב ומפואר, אבני גזית, פרוץ הרבה על העומד. וכרוב חקוק מאבן על המשקוף העליון אשר לפתחו, שהוא משלש אבנים, לבד שתי המזוזות והמשקוף, [ועליו חקוק]: 'שלום במקום הזה, ובכל מקומות ישראל, לוי בן לוי עשה המשקוף הזה, השם ישלח ברכה במעשי ידיו'". [כת"י מוסקבה]
"וקרוב [לכפר] ר' פנחס בן יאיר ויאיר אביו ע"ה, ועליו מצבה בנויה אבני גזית, ואילן מסך עליו". [כת"י משנת רמ"ט]
"אחרי כן הלכנו לכפר ברעם, והוא כפר גדול. שם עובדיה הנביא, מרזב גדול לציון, ותחתיו המערה[8]. סמוך לשם בנין חרב, לא נשאר רק שני שערים, ועל משקוף השער הקטן חקוק בכתיבה מרובעת: 'ה' במקום הזה יתן שלום, ובכל מקומות ישראל'. ואמרו לי שעל אבן אחת שנפלה היה כתוב 'אל תתמהו על השלג שבא בניסן אנחנו ראינוהו בסיון', ואומרים שזה היה מדרש לעובדיה. למעלה בכפר היה בית הכנסת, עשאו רשב"י, עדיין קיים כותל שלפניו עם השערים, והוא עשה כ"ד בתי כנסיות בגליל". [רבי משה באסולה]
"כפר ברעם, צפון לכפר, שם קבור עובדיה הנביא עליו השלום, ועליו אילן בוטנין, ואצלו בור מים מכונסים". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"וצפון לכפר קבורת עובדיה הנביא[9] ועליו אילן בטנים, ואצלו בור מים מכונסין. ובכפר שתי בתי כנסיות חריבות". [יחוס הצדיקים (גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים)]
"ורחוק ממנו [מר' פנחס ונחמן] עובדיה הנביא במדרש, אצלו פנים חקוקות בלשון הקודש. ובכפר בית הכנסת של ר' שמעון בן יוחאי". [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם]
"ברעם, יש רב נחמן ומר זוטרא ור' יוחנן חטופא[10] ור' פנחס, ותחת גל אחד עובדיה הנביא. ושם כנסת אחת חשובה בתוך העיר, חריבה. ויש בה עמודים של שיש, ששמונה בני אדם אינם מקיפים אותם, ארוכה כמו רביע מיל, מהם נשברו ומהם קיימים". [הזיארה בכפר פקיעין – ר' חיים אבן עטר (האוה"ח)]
"ברעם, הכפר חרב, שם קבור ישעיהו הנביא ועליו בנוי ציון[11], וליד הקבר עץ גדול הקרוי בוטם [=אלה]. לא רחוק משם מערה ובה קבור עובדיה הנביא[12]. ושם גם בית כנסת חרב, אך כותל אחד עודנו עומד, והוא הכותל שבו הפתח עם השער, וחידוש הוא לראות לפי עמודי השער מה גדול היה בנין זה. ועוד נמצא שם בית מדרש חרב של עובדיה הנביא". [ידי משה]
"בערעם, לצפון גוש חלב, ד' שעות מצפת. בה שני בתי כנסיות חרבים. על משקוף אחד חרות בכתב אשורית כדברים האלה: 'ה' במקום הזה יתן שלום ובכל מקומות ישראל, אל תתמהו על שלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיון', ואומרים שהוא בית המדרש של עובדיה הנביא, ויש אומרים שהוא בית המדרש של רשב"י זכרו יגן עלינו. לצפון הכפר מקום קבורת עובדיה הנביא, ו[שם] מקום קבורת מר זוטרא חסידא, ומקום קבורת רב נחמן חטופא בעל נבואת הילד". [מסעות משה]
"ברעם, רחוק מצפת ד' שעות, שם שתי בתי כנסיות חרבים. שם קבר עובדיה הנביא, ומצאו על קברו מצבה שכתוב עליה: 'זה קבר עובדיה הנביא הירא את ה' מנעוריו שנפטר בשנת תק"ע ליציאת מצרים'. וקבר ר' פנחס בן יאיר[13], וקבר מר זוטרא חסידא וקבר ר' נחמן חטופא בעל נבואות הילד". [טוב ירושלים]
דרכי גישה
ממשיכים עם הכביש [צפונה], מקיפים את הכפר העתיק. לאחר כ-600 מטר לפני ובסמוך לבית הקברות הנוצרי – מארוני שמימין לכביש נכנסים ימינה בדרך העפר. לאחר כ-120 מטר, יש דרך עתיקה שמאלה [צפונה. שמאלה זו הדרך המגיעה לקצה הצפוני של הכפר העתיק]. הולכים בדרך כ-70 מטר עד שמגיעים למערה המכוסה מעט – הציון.
משמאל לציון גדר התוחמת את שטח בורות המים, ומימין לציון בור מים עם שוקת לידו, ובסמוך לו עוד בור, אלו המערות שהוזכרו ע"י עולי הרגל בהם החביא עובדיה את הנביאים.
מעבר לשטח המתוחם [מערבה], בינו לכביש, נמצאים שרידי חורבות של בית כנסת עתיק המיוחס לעובדיה הנביא.
מיקום וזיהוי הקבר
על פי תיאור עולי הרגל, עובדיה קבור בסמוך לבית הכנסת שלו, מרזב מציין את המקום שתחתיו המערה בה נקבר, ובסמוך לו מערות ששם החביא את הנביאים. תיאור זה הינו במדוייק המקום שתארנו. [בטעות הוא מצויין כיום במקום הנמצא צפונה במרחק רב מבית הכנסת שלו, ואין שם לא מערה ולא מערות ששם החביא הנביאים]. מרזב בדרך כלל פירושו ארבעה קירות מעל הקבר, אולם אין זכר לדבר זה בימינו.
הר געש [כפר חיטין]:
"והר געש גבוה מאד, ובהר געש קבור עובדיה הנביא, ורחוק ממנו ניתאי הארבלי בארבל… וההר עשוי מעלות שעולים בו, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור, ואצלו כלב בן יפונה". [סיבוב ר' פתחיה מרגנשבורג]
שומרון:
"שומרון… רבים ממלכי ישראל קבורים שם, גם בה קברי אלישע ועובדיה הנביאים". [מבשרת ציון]
גאחלאף:
"עובדיה הנביא אמרו חז"ל שהיה בימי אחאב ואיזבל, כמו שכתב רד"ק בראש ספר עובדיה… הוא עובדיה ששימש לאליהו הנביא [מלכים א, יח] קברו בעיר גאחלאף". [סדר הדורות]. [יתכן שכוונתו לגוש חלב].