נחום איש גמזו
 
תנא בן הדור השני, רבו של רבי עקיבא, אשר שימשו עשרים ושתים שנה [חגיגה יב, א].
בגמרא מובא כי נקרא 'גם זו' משום שנהג לומר 'גם זו לטובה' על כל אשר קרה לו [תענית כא, א]. בסדר הדורות מובאת דעה נוספת לפיה 'גמזו' היא שמה של עירו[1].
 
אמרותיו
"שאל רבי ישמעאל את רבי עקיבא כשהיו מהלכין בדרך, אמר ליה: אתה ששימשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה שהיה דורש כל אתין שבתורה, את השמים ואת הארץ מה היה דורש בהן? – אמר ליה: אילו נאמר שמים וארץ הייתי אומר: שמים – שמו של הקדוש ברוך הוא, עכשיו שנאמר את השמים ואת הארץ. שמים – שמים ממש, ארץ – ארץ ממש" [חגיגה יב, א].
"תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים – טהור; נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק" [ברכות כב, א].
 
עובדות והנהגות
"אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו מלא שחין. והיה מוטל בבית רעוע, ורגלי מיטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים. פעם אחת היתה מיטתו מונחת בבית רעוע, ביקשו תלמידיו לפנות מיטתו ואחר כך לפנות את הכלים. אמר להם: בני, פנו את הכלים ואחר כך פנו את מיטתי, שמובטח לכם כל זמן שאני בבית אין הבית נופל. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מיטתו, ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו: רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה, למה עלתה לך כך? אמר להם: בני, אני גרמתי לעצמי. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי ג' חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי: רבי פרנסני. אמרתי לו: המתן עד שאפרוק מן החמור. לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי: עיני שלא חסו על עיניך יסומו. ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו. רגלי שלא חסו על רגליך יתקטעו. ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי: כל גופי יהא מלא שחין. אמרו לו: אוי לנו שראינוך בכך. אמר להם: אוי לי אם לא ראיתוני בכך" [תענית כא, א][2].
פעם רצו ישראל לשלוח דורון לבית הקיסר, והחליטו לשלוח את נחום איש גמזו, מפני שהיה מלומד [= מורגל] בניסים. נתנו בידיו ארגז מלא אבנים טובות ומרגליות, והלך לו. לילה אחד כאשר נם את שנתו במלון כלשהו, קמו בני הכפר, גנבו את תכולת הארגז, ומילאו אותו בעפר. כאשר הגיע לבית הקיסר, פתחו את הארגז וראו שהוא מלא בחול. רצה הקיסר להרוג את כל היהודים, כי חשב שהם חומדים לו לצון. אמר נחום איש גמזו: גם זו לטובה. נעשה לו נס, והגיע אליהו הנביא כשהוא מחופש לאחד מן הגויים. אמר אליהו לקיסר: שמא עפר זה מהעפר של אברהם אביהם הוא, שכאשר היה זורק את העפר היה הופך לחרבות, כמו שכתוב [ישעיהו מא, ב]: יתן כעפר חרבו כקש נידף קשתו?. ציווה הקיסר לנסות את העפר בחזית מול מדינה שלא יכלו לכבוש זה זמן רב – וכבשוה. הביאו את נחום איש גמזו לבית גנזיו של הקיסר, מילאו את הארגז באבנים טובות ומרגליות ושלחו אותו בכבוד גדול. כאשר הגיע שוב למלון באותו הכפר, שאלו אותו בני הכפר: מה הבאת איתך שעשו לך כבוד כה גדול? אמר להם: מה שלקחתי מכאן הבאתי לשם. סתרו בני הכפר את המלון, הביאו את העפר לבית הקיסר ואמרו לו: משלנו הוא העפר שהביא לכאן נחום איש גמזו. בדקו את העפר, ומכיוון שלא נמצאו בו הסגולות שנמצאו בעפר הקודם הרגו את בני הכפר ההוא [תענית כא, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקובל היה שמקום מנוחתו בפרוד, אבל ר' חיים ויטאל, בשם רבו האר"י ז"ל, תיקן וקבע שנחמיה העמסוני הוא הקבור שם, ואילו נחום איש גם זו טמון בצפת, בתוך העיר, באזור של בנימין הצדיק[3]:
 
"משם [מר' בנימין בר יפת] תלך להלאה לצד דרום, אחר סיום שכונת כל בתי הישמעאלים, יש מקום גדול מאד, כולו מלא גלי אבנים קטנים גבוהים, ושם גל אחד גבוה מכולם, ושם היה בית הכנסת קדוש קדמון מאד, ושם מקום ההיכל, ושם קבור בנימין הצדיק התנא[4]. שם סמוך לו עמק קטן, ושם קבור נחום איש גם זו[5]. ודע כי כל מקום הגלים ההם היתה עיר אחת גדולה מאד וקדושה". [ר' חיים ויטאל]
"צפת… בפאת נגב הרחוב הזה [רחוב הערבים] יש מישור גדול מלא אבנים קטנים, בתוכו גל גבוה, והוא קבר בנימין הצדיק התנא, ומלפנים היה שם בית כנסת. וקרוב לו עמק, שם נקבר נחום איש גמזו". [בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון]
"צפת… לדרום העיר, אחר בתי הערבים, נמצא בית ישן מימי קדם, ושם בית המשפט הבנוי זה זמן מעט. ואחר מקום זה ישתרע מישור גדול, ובאמצע המישור נמצא קברו של נחום איש גמזו הנזכר במסכת תענית, וגל אבנים על קברו. רחוק מעט משם נמצא כפר הנקרא בלשון ערבית פראדו, ואצל כפר הזה נמצא קברו של ר' בנימין הצדיק[6] הנזכר במסכת בבא בתרא פרק א', וגל אבנים על קברו". [גבעת שאול]
"משם [מר' דוסא בן הרכינס] הלכתי אחר סיום שכונת כל בתי הישמעאלים, מקום מלאה אבנים קטנים, ושם גל אחד גבוהה מכולם, ושם היה בית הכנסת קדוש קדמון, ושם קבור בנימין הצדיק התנא, עתה לא ידוע המקום. קרוב לו עמק קטן, קבורת נחום איש גמזו, ודע כי כל מקום הגלים היתה עיר אחת גדולה וקדושה". [מסעות משה]
 

 
מיקום וזיהוי הקבר
כיום מצויין מקום קברו כפי המתואר בדרכי הגישה, אולם תיאורו של ר' חיים ויטאל, מוליך למקום אחר, דרומה יותר. כמו"כ בתיאורו נמצא נחום איש גמזו בעמק אשר תחת  בנימין הצדיק, וכיום הוא באותו מפלס או אפילו גבוה מעט.

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר