ר' רחומאי, תנא הנזכר בזוהר.
התגורר באזור הכינרת – "ימא דגינוסר" [הקדמת הזוהר יא, א].
 
אמרותיו
"רבי רחומאי אומר: מציון הושתת העולם, דכתיב [תהלים נ, א]: 'מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, ממזרח שמש עד מבואו', וכתיב בתריה [שם, ב]: 'מציון מכלל יופי אלהים הופיע' [זוהר חדש רות כז, ב].
"אמר רבי רחומאי: בוא וראה, בשעה שהקב"ה דן את העולם, למי דן תחילה? לגדולי הדור דן תחילה ואחר כך דן את העולם. מנלן? מהכא, דכתיב [רות א, א]: 'ויהי בימי שפוט השופטים', שפוט השופטים תחילה ואחר כך [שם]: 'ויהי רעב בארץ'" [זוהר חדש רות כח, ב].
"ויקחו להם נשים מואביות. א"ר רחומאי: בנות עגלון מלך מואב היו, ומפני מה זכה עגלון לכך? א"ר רחומאי כשבא אהוד ואמר דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא, אמר לו הקב"ה אתה קמת מכסאך בשביל כבודי, חייך ממך יצא מי שישב על כסאי, שנאמר וישב שלמה על כסא ה'" [זוהר חדש רות כה, ב].
"רבי רחומאי פתח ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. הא הכא ארבע רוחות ולא זכה בהם אדם זולתי מלך המשיח בלבד" [זוהר חדש שיר השירים א, א].
"ואמר רבי רחומאי: כשגירש הקב"ה אדם הראשון מגן עדן נתיירא [אדם] ממדור זה הנקרא ארץ תחתית מפני שאין לו שיעור… מה עשה? עשה תשובה ונכנס במי גיחון עד צוארו והקב"ה חס עליו וסילקו למקום הנקרא אדמה שהיא אחת משבעה ארצות, ושם הוליד את קין והבל. כשהרג קין את הבל גזר עליו הקב"ה להיות נע ונד בארץ… והקב"ה קיבלו בתשובה וסילקו לארקא. כשנולד שת סילקו הקב"ה לאדם הראשון למעלה מכל הארצות לתבל במקום ארץ ישראל בחברון ושם חצב לו קבר ועשה מערה לפנים ממערה סמוך לג"ע ושם היתה קבורתו וקבורת אברהם יצחק ויעקב והאמהות" [זוהר חדש רות כה, ב].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו באזור עין זיתים:
אהבת ציון.
 
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר
בעיה קשה בציונים מסוג זה. ציוני קברים הנזכרים רק בתקופה מאוחרת, ולא נזכרו אצל עולי הרגל הקדומים, מראים לכאורה על טעות אצל אותו נוסע, ולא ציון שיש עליו מסורת. ציון זה נזכר רק אצל עולה רגל אחד באותה מערה של ר' כרוספדאי חמיד ליבא, היכן שמראים אותה כיום.