רבי יוסי הכהן
 
רבי יוסי הכהן, תנא בן הדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי [אבות ב, י], שהכתירו בתואר 'חסיד'[1] [שם, יא].
יש אומרים שזהו יוסף בן גוריון, אחיו של נקדימון [סדר הדורות בשם שלשלת הקבלה].
דרש במעשה מרכבה בתקופת תמוז, ונתקשרו שמים בעבים ונראתה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצים ובאים לשמוע: "הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים: עלו לכאן, עלו לכאן! טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם, אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית" [חגיגה יד, ב].
 
אמרותיו
"רבי יוסי אומר: יהי ממון חברך חביב עליך כשלך, והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, וכל מעשיך יהיו לשם שמים" [אבות ב, יז].
"שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם אשר לא ישא פנים, וכתיב ישא ה' פניו אליך. נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה – לאדם שנושה בחבירו מנה, וקבע לו זמן בפני המלך, ונשבע לו בחיי המלך. הגיע זמן ולא פרעו, בא לפייס את המלך. ואמר לו: עלבוני מחול לך, לך ופייס את חבירך. הכא נמי, כאן – בעבירות שבין אדם למקום, כאן – בעבירות שבין אדם לחבירו" [ראש השנה יז, ב].
 
עובדות והנהגות
על חסידותו של ר' יוסי הכהן אנו למדים ממנהגו, שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם, מחשש שמא יוליך זה את האיגרת בשבת [שבת יט, א].
ראה לעיל ר' שמעון בן נתנאל.
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בסמוך לעלמה[2]:
איגרת יחוס האבות מאלמוני, גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים), איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, ידי משה, שערי ירושלים (מבשרת ציון), מסעות משה, טוב ירושלים.
הזיארה בכפר פקיעין – ר' חיים אבן עטר (האוה"ח).
 
"סמוך לו [לבן ערך] קבר ר' יוסי הכהן ומרזב של אבנים סביב לו". [רבי משה באסולה]
 
.