Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות".

(שלוחין ב' י"ג)

"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים".

(כתובת קעקע ג' ב')

על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך.

(ספר המידות, צדיק קעג)

"עיקר השראתה שכינה בדורותינו אלה - בקיברי צדיקים".

(מובא ב"לשם" חלק ד' בשם הגר"א)

"מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קיברי צדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".

מובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א')

עזרו לנו להמשיך
לשמר את העבר היהודי ברחבי העולם, ולהציל בתי קברות באירופה ולשמרם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

הנער נחמן קטופא

הנער נחמן קטופא

א'

תשרי

א'

תשרי

נחמן קטופא[1]
 
ספר 'נבואת הילד הנביא נחמן בן החסיד הקדוש ר' פנחס מכפר ברעם' נפוץ יחד עם פירושו של ר' אברהם הלוי שחי בתקופת גרוש ספרד. הפירוש נכתב סמוך לסיפוח ארץ-ישראל לאימפריה העות'מאנית בידי הסולטן סלים הראשון בשנת ה"א רע"ז – 1517 לסה"נ. המפרש, ר' אברהם הלוי כותב שהספר נמצא בחורבה בטבריה כמה מאות שנים קודם לכן, בסוף המאה הי"ג, ונשלח לחכמי צרפת על ידי ר' דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם.
בהקדמת הספר נכתב שהילד נולד בא' תשרי – ראש השנה של שנת ת"ח או ת"כ לחורבן, כלומר בשנת ד"א רל"ד (474 לסה"נ) או ד"א רמ"ח (488 לסה"נ). עוד ראה שם בהקדמה התאור המלא על הילד נחמן, הנבואה והפירוש.
 
אמרותיו
נבואת הילד נדפסה לראשונה בסוף ספר נגיד ומצוה קושטא תפ"ו, ובספר שלשה מאמרי גאולה. נבואותיו שעיקרן על אחרית הימים, נדפסו עם פירושו של החכם רבי אברהם בן אליעזר הלוי שחי לפני כחמש מאות שנה.
 
עובדות והנהגות
הסיפור אודות ר’ נחמן קטופא, הוא, כי אמו היתה עקרה, ואביו ר’ פנחס שידע את שם המפורש לא רצה להשתמש בו כדי להתפלל שיפקדו בבנים, עד שפעם אחת כאשר הפצירה בו נעתר לה והתפלל בקדושה ובטהרה ואז הרתה, וכשיצא בנו נחמן לאויר העולם בראש השנה, השתחווה לאימו, ואמר יש למעלה מזאת הכיפה שאתם רואים תשע מאות וחמשים וחמש כיפות, ולמעלה מהם ארבע חיות, ולמעלה מהן כסא רם ונישא, ולמעלה מהכסא אש אוכלה, וכסא יקרו, וכל משרתיו אש. וכאשר שמע ר’ פנחס אביו אלה הדברים, גער בו וישתקהו, ונאלם ולא דיבר י"ב שנים. ואימו רחל היתה בוכיה, ואומרת היה לי בן, והלוואי לא היה לי בן. והנער נחמן היה יפה מאוד. פעם אחת, כאשר בא ר’ פנחס מבית המדרש, עמדה אשתו ורחצה רגליו כמנהגה, ואח"כ הביאה הנער נחמן בנה, ותשם אותו בחיקו, ונפלה על פניה ותבכה. ותבקשו שיתיר את בנה לדבר, או שיטלו מן העולם. באותה שעה גילה ר’ פנחס את פני הנער, ויראהו כי הוא יפה עד מאוד, ויפול על פניו, וינשקהו שלוש פעמים. וכאשר ראתה רחל כן, נתקררה דעתה, ויאמר לה ר’ פנחס: ידעתי כי תחפצי שאתירו לדבר, אך דעי לך כי הנער חכם ומשכיל, ואם אתירנו לדבר יאמר דברים שמזעזעין את הבריות, ואין לו אריכות ימים. ותען רחל ותאמר: אדוני, תתיר לו שידבר בסתר ולא בגלוי. וישם ר’ פנחס פיו על פיו של הנער, ויצוהו וישביעו שלא ידבר בנגלה, כי אם בדיבור חתום וסתום שלא יבינו שום אדם ואפילו חכם, עד עת בוא דברו. אח"כ אמר לנער: הנך מותר לדבר, ויפתח הנער את פיו, וידבר חמש נבואות על סדר א"ב, וכאשר השלים דברו אמר לו אביו: חזק ואמץ. השיב נחמן ואמר: ירבו ימיך, אבי, אני בנך האחרון, ואבי ואמי יקברוני. וכאשר אמר כן בכו אביו ואימו מן היום ההוא עד יום מותו, כי נפטר בקרוב לחיי עוה"ב. [עוד ראה בשלשלת הקבלה ובסדר הדורות אודות פרטי המעשה].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בברעם[2]:
 : מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני, כת"י אילן ב', תוצאות ארץ ישראל, כת"י מוסקבה, איגרת יחוס האבות מאלמוני, יחוס הצדיקים (גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים), איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא (רבי משה חיים קאפסוטו), אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם, ידי משה, קברי אבות.
 : הזיארה בכפר פקיעין – ר' חיים אבן עטר (האוה"ח), מסעות משה, טוב ירושלים.
 
דרכי גישה
בסמוך ומאחורי קבר אסתר המלכה(ראה ערך אסתר המלכה), אחרי הגדר, 2 כוכין כמין אמבטיות – קבריהם של ר' נחמן קטופא ואביו ר' פנחס. דרך גישה קלה – ממשיכים בכביש צפונה, מעט אחרי קבר אסתר המלכה יש דרך שמאלה [דרך צבאית]. נכנסים בה ולאחר כמה מטרים יש שביל עפר שמאלה לתוך החורשה. נכנסים בו, עוברים את שער הבקר ופונים שמאלה לכיוון הציון.
 
מיקום וזיהוי הקבר
אמנם עולי הרגל תיארו כל אחד כדרכו הוא את הציון, ואף החליפו את השמות של נחמן או יוחנן, אך על פי תיאורו המדוייק של ר' משה ירושלמי, קברם צמודים זה לזה, בכוכין מסותתים בקרקע [אבני גזית], ליד אסתר המלכה [מחוץ לעיר] ומר זוטרא, דבר התואם בדיוק בשטח את הציון[3]. בעבר היה עץ אלון עם גל אבנים, אולם כיום אינו בנמצא. [גם כאן, מצויין כיום בטעות קברו מצפון לברעם, במערת קבורה, אך טעות היא מאחר וקברו מדרום לכפר ובשני כוכין הוא ואביו].

 


[1] כך מופיע שמו בספר הנבואות. אמנם, בהוצאת ליוורנו ה"א תקנ"ה הוא מכונה נחמן חטופא.
[2] אמנם, ישנה דעה שנטמן במירון:
"במרון… עוד שם צדיק אחד, אומרים כי שמו ר' יהודה, ושם נחמן חטופה ור' יוחנן הסנדלר. ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי, בניין מפואר מאד. ושם אבן גדולה, חלולה מראשה עד למטה קרוב לארץ, אומרים כי היה מזבח, והדם היה שותת ויורד דרך אותו מקום חלול". [תוצאות ארץ ישראל]. כנראה שבטעות הוחלף יוסי חטופא הקבור במירון לנחמן חטופא.
[3] בספר נבואת הילד ומשם הועתק לנגיד ומצוה בסוף הקדמת המחבר מסיים: 'עד כאן מעשה נחמן קטופא דמן כפר ברעם, ויש עמו ג' צדיקים במערה'. נוסח זה לא ברור דיו שכן לא נזכר אצל עולי הרגל כי קבורתו במערה, וכן לא נזכרו צדיקים נוספים עמו.
Scroll Up

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא: