אושעיא זעירא דמן חבריא
 
ר' אושעיא זעירא דמן חבריא, אמורא.
מקור הכינויים 'זעירא' ו'דמן חבריא' שנוי במחלוקת: רש"י [חולין לא, א] פירש "זעירא דמן חבריא – צעיר הישיבה. ולי נראה דאושעיא זעירא היה נקרא, דמן חבריא – שמבני הישיבה". במסכת תענית [כד, א] הוסיף רש"י לבאר מדוע היה צורך בכינוי מיוחד, וכך הוא כותב: "והאי דקרי ליה הכי – משום דאושעיא אחרינא הוה התם" – קראו לו כך מפני שהיה שם חכם נוסף בשם זה. התוספות [חולין יב, ב ד"ה דמן חבריא] פירשו: "דמן חבריא – שם מקום, כדאמרינן בבראשית רבה: אבימי חבריא מבקר בישיא הוה".
 
אמרותיו
"תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא: חמשה שיעורן טפח, ואלו הן: שליא, שופר, שדרה, דופן סוכה והאזוב" [נדה כו, א].
"דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה – רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלין. הוא תני לה, והוא אמר לה: הלכה כרבי נתן" [חולין יב, ב].
 
עובדות והנהגות
פעם רצו עבדי בית הנשיא לצער את ר' אושעיא זעירא דמן חבריא מפני שדיבר אליהם דברים קשים, אך בני העיר מנעו זאת מהם מפני שכל מעשיו הם לשם שמים, ללא כוונות אחרות [תענית כד, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו מעל חוקאב:
 
"בכפר חוקאב יש לצד דרומו הר גדול חצוב ביושר כמו כותל אחד, ושם כמו מערה אחת גדולה חצובה בסלע ההוא כנגד הכפר, ומשם עולין לחפירות אחרות אשר בסלע ההוא קרוב מאוד וסמוך אל המערה ההיא. במקומות האלו, רצה לומר במערה ובחפירות הנזכרות, שם קבורים ר' זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חברייא יחד, ומר עוקבא שם לבדו במקום אחר, ור' לויטס איש יבנה שם לבדו במקום אחר". [רבי חיים ויטאל]
"במערב העיר [צפת], לא רחוק מנהר דלבאי, הנקרא מי מגידו במלחמת סיסרא, יש כפר קטן ושמו עחקאב, ובו מערה גדולה חצובה בסלע, וממנה יסתעפו מערות אחרות קטנות. ושם קבורים רב זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חבריא יחד. מר עוקבא לבדו במקום מיוחד, וקרוב אליו ר' לויטס איש יבנה". [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינוי קל: טוב ירושלים]
"חוקאב, למערב צפת, במערה אשר בסלע ההר נגד הכפר קבורים ר' זריקא, ר' סמא, אושעיא זעירא דמן חבריא יחד. מר עוקבא שם לבדו במקום מיוחד, וקרוב אליו ר' לויטס איש יבנה שם לבדו במקום אחר". [מסעות משה]
 

מיקום וזיהוי הקבר
רבי חיים ויטאל, המקור הראשון לציון זה, מתאר במדוייק את המיקום. מתחת לעכברה, למטה בואדי היה כפר ערבי קטן ושמו חוקאב. הכפר היה מערבית לציוני הקברים, אך חלקו הצפוני – הבאר של הכפר, היה גם מערבי צפוני לציונים, כך שההר 'כמין כותל' הינו מעט דרומית מזרחית לכפר. בסמוך לכפר, למזרחו, צוק גבוה ובו נקיקים רבים. באמצע גובה ההר, משתנה סוג הסלע ממנו עשוי ההר, ואין בו נקיקים, אולם באמצעיתו נמצאת מערה אחת גדולה אשר מתוכה מסתעפות עוד 2 מערות קטנות, וממנה עולים דרומה ובסמוך לה לעוד 4 מערות קטנות חצובות באותו סלע של המערה הגדולה [ואינן נקיקים שנוצרו מהמים]. מלשונו של ר"ח ויטאל נראה כי המערה הגדולה הינה המערה של ר' זריקא ורב סמא ואושעיא זעירא דמן חברייא שנקברו יחדיו, ואילו המערות [החפירות] האחרות הינן: אחת של ר' לויטס ואחת של מר עוקבא.