Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

אבא חלפתא

אבא חלפתא

א'

תשרי

אין תאריך פטירה

א'

תשרי

אין תאריך פטירה

אבא חלפתא הידוע גם בשם רבי חלפתא, תנא בן הדור השלישי, אביו של ר' יוסי [רש"י מעילה יז, ב; רש"י שבת קטו, א] ושל ר' שמעון בן חלפתא [סדר הדורות].
מקום מושבו היה בציפורי, שם היה בית דינו ושם עמד בראש עדתו [ראש השנה כז, א].
היה חברם של ר' חנינא בן תרדיון, עמו תיקן את סדר תפילה לימי תענית שלא התקבל על ידי החכמים מפני שרק בבית המקדש היה נהוג לעשות כן [משנה תענית ב, ה], של ר' יוחנן בן נורי ושל רבי עקיבא [תוספתא בבא בתרא ב, י].
תורתו של רבי חלפתא לא השתמרה בתלמודים ובמדרשים מלבד כמה הלכות שמסר ר' יוסי בשם אביו [משנה כלים כו, ו ועוד].
 
אמרותיו
"רבי חלפתא איש צפורי אומר: כל שנים ושלשה שהן יושבים בשוק ויש ביניהם דברי תורה – השכינה נגלית עליהם, שנאמר [מלאכי ג, טז]: 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו'" [אבות דרבי נתן נוסחא ב, לד].
"א"ר חלפתא: יתברך שמו של הקב"ה שאין כניסיו וכנפלאותיו, ואין כגבורותיו וכמעשיו… הקב"ה קדוש וטהור ופשט ידיו בטמאים, למה? בשביל שגדול ונורא הוא, ובשביל ישראל הודיע כחו" [שמות רבה יח, ח].
 
עובדות והנהגות
"מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא, ומצאו שהיה יושב על שלחנו של ר' יוחנן בן ניזוף ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו. אמר לו: זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, והביאו לפניו ספר איוב תרגום, ואמר לבנאי: שקעהו תחת הנדבך! אף הוא ציוה עליו וגנזו" [שבת קטו, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר חנניה[1]:
"כפר חנן, ושם כנסת שלו [של רשב"י], נחצבה מן ההר, ואין שם כי אם דופן אחת בנוי. ושם קבורים ר' חלפתא עם בנו ויש להם ציונים". [ר' יעקב בן נתנאל הכהן]
"ומשם חזרנו והלכנו לכפר חנן, וטרם בואנו להעיר מצאנו קבר חבקוק בכפר חקוק. ומשם באנו לכפר לוד [הכוונה לכפר ענן – כפר חנניה], ומצאנו שם קבר ר' אליעזר בן יעקב. וטרם בואנו לעיר מצאנו בשדה קבר ר' חלפתא ובנו, ובן בנו". [מסע דפלסטינא]
"ומשם הלכתי לכפר חנניה, ולשם מערה אחת. ולתוך המערה נכנסתי, ולשם קברו של ר' חלפתא ואשתו ובניו. ויצאתי משם ונכנסתי במערה אחרת, ושם מצאתי קבר ר' אליעזר בן יעקב ובית דינו". [מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני]
"שם ר' חלפתא ובנו ר' יוסי בן חלפתא ואשתו זה אצל זה, ותלמידו קרוב להם. ושם ר' זכריה. ושם למטה [מר' זכריה] מערה, יש בה כ"ד תלמידים, ושם שתי מערות סמוכות זו לזו, האחת פתוחה והאחת סתומה". [תוצאות ארץ ישראל][2]
"מהמקום הזה [כפר נחום] באים לכפר חנן, כפר חנניה של המשנה, היא עיר מולדת ר' חלפתא איש כפר חנן[3], שם קבורים גם אשתו ובניו". [שבילי דירושלים]
"בכפר חנן, במערה אחת ארבעה ועשרים תלמידים [לחנניה בן עקשיא], ור' חלפתא ואשתו". [אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז]
"כפר ענן הוא כפר חנינא, שם, סמוך לכפר, קבר אבא חלפתא ובניו ז"ל ואשתו סמוכים זה לזה. ועל ציון אבא חלפתא אילן בוטם מצל עליו, וסמוך להם קבר ר' חנינא בן עקשיא ז"ל במערב[4] [הכפר]". [כת"י מוסקבה]
"בחול המועד של פסח הלכתי בכפר ענן, והוא מגליל התחתון, רחוק מצפת יום אחד… שם התפללתי על קבר ר' אבא חלפתא, והוא במישור ואילן גדול על קברו, אין רישום הקבר ניכר רק במעט – מרזב אבנים סביב. וקרוב לו שני בניו בשני ארונות של אבן עם המכסה זה אצל זה, אותו שהוא גדול מעט מחברו הוא ר' יוסי, והאחר – ר' שמעון". [רבי משה באסולה]
"כפר ענן, שם קבור אבא חלפתא ובניו תחת הזיתים, ור' חנניא בן עקשיא ע"ה. וסמוך לו ר' יעקב – ועליו אילן סנדיאן, ור' אלעזר בנו קב ונקי – ועליו אילן בוטים. ור' שמעון [בן חלפתא] ור' יוסי [בן חלפתא] ור' זכריה [בן הקצב]". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"כפר ענן, שם קבור אבא חלפתא ובניו, ור' חנניא בן עקשיה, וסמוך לו ר' יעקב איש כפר חנניה". [כת"י אילן ה']
"כפר ענן, שם קבורת ר' אבא חלפתא ואשתו ובניו תחת הזיתים, ור' יעקב – ועליו אילן סנדיאן, ור' אליעזר בנו קב ונקי – ועליו אילן בוטם. ור' שמעון [בן חלפתא] ור' יוסי [בן חלפתא] ור' זכריה [בן הקצב]. ויש שם שלש מערות: אחת מערת אלביזראן – ויש בה כ"ד כוכין של אבנים, ואחת שיש שם קבורת נביא, שכחו שמו, ואחת מערת העצמות". [יחוס הצדיקים]
"(ולצפון) [ולדרום] הכפר, בין הזיתים, ר' חלפתא איש כפר חנניה[5], ועליו ציון ואילן גדול סנדיאן, וסביבו גדר. וחוץ לגדר, כנגד הפתח – שני כוכין מאבן, והם שני בניו רבי יוסי בן חלפתא ור' שמעון בן חלפתא. ויש מערות סגורות ומערה קורין לה מגארת אל-עיש, ויש בה תשעה כוכין". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"כפר ענן, בין הזיתים קבורים ר' חלפתא ואשתו ובניו". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"כפר ענן, יש בית הכנסת אחת… ורבי חלפתא איש כפר חנניה[6] ורבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בן חלפתא". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"ענן, כפר על ראש ההר לצפון עצי זית רבים. שם [בכפר] קבורים ר' חלפתא ואשתו ועליהם בנוי ציון. על יד הציון שני עצים גדולים הקרויים 'מעלה' בערבית. לידו שני קברים חצובים בסלע ובהם קבורים [בניו] ר' יוסי ור' שמעון, וכל קבר מכוסה אבן גדולה. שם [בכפר] בית-חיים ישן ובו קברים הרבה של קדושים ותנאים. לדרום [הכפר] – שלש מערות, שם האחת 'עלאינשנזר', ובה עשרים וארבעה כוכין של קברי תנאים. במערה השניה נקבר נביא, והמערה השלישית מלאה עצמות. לא הרחק משם בית חרב ובו קבורים ר' יוסי ור' זכריה. על ראש ההר קבור ר' שמעון ועליו בנוי ציון, ולידו עץ גדול הקרוי 'סינדיאן' בערבית". [ידי משה]
"כפר ענן, שם קבר רבי אבא חלפתא, וגדר סביבו ועץ גדול עליו". [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון]
"ענן, מהלך שעה ממירון, והוא כפר חנניא הנזכר בשביעית [ט, ב]. שם קבר רבי אבא חלפתא". [מסעות משה]
"כפר ענן וכפר חנן סמוכים[7], ג' פרסאות מעכו. שם בית הכנסת של רשב"י, שם קברי ר' תחליפא עם בנו ר' יוסי". [טוב ירושלים]
 
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"בחול המועד של פסח הלכתי בכפר ענן, והוא מגליל התחתון רחוק מצפת יום א'. ולשם קהל מסתערבים [תושבי א"י הדרים דורות על דורות בין ערבים], כמו שלושים בעלי בתים, רובם כהנים, ולהם בית כנסת. והמקום שמן ודשן מלא כל טוב, ומעיין מים טובים. שם התפללתי על קבר ר' אבא חלפתא והוא במישור ואילן גדול על קברו, אין רישום הקבר ניכר רק במעט, מרזב אבנים סביב, וקרוב לו שני בניו בשני ארונות של אבן עם המכסה, זה אצל זה. והנה נודע בברור אמיתי כי זה כארבעים שנה באה טענה בין הישמעאלים יושבי כפר ענן ובין יושבי פראד"י [פרוד], הוא כפר סמוך לכפר ענן פרסה, על דבר המעיין הבא מדרך פראד"י לכפר ענן. כל אחד אומרים לנו המים. והיו יושבי פראד"י רוצים לעכב מרוצת המים היוצאים מגבולם ובא לכפר ענן, וטענתם היתה חזקה כי ראש המעיין יוצא מארצם. ויושבי כפר ענן לא היה להם ראיה רק טענת חזקה שהחזיקו מימי קדם, עד שהיו בני כפר ענן יוצאים מבית דין חייבים. ובא בחלום ר' אבא חלפתא ליהודי מכפר ענן ואמר לו: תחפשו בקברי ותמצאו תיבת נחושת ויש בה שטר כתוב איך קניתי המעיין מנחום איש גמזו[8], ולא יוכל שום אדם לעכב מרוצת המים ולהשקות שדהו עד אשר אשקה אני תחילה. ואתם תקחו השטר ותראוהו למלך, ואח"כ תחזירוהו למקומו. וכן עשו, חפשו בקברו ומצאוהו. והובא הכתב ההוא לפני מלך מצרים, ונצחו בדין בני כפר ענן. בזה הכל מעידים שהוא אמת והרבה אנשים זוכרים זה המעשה"[9]. [רבי משה באסולה]

 
מיקום וזיהוי הקבר
במקרים מועטים ניתן למצוא כיום את אותם עצים הנזכרים אצל עולי הרגל מאות בשנים [גלילות א"י, ידי משה ועוד]. עץ המיל/מעלה [=באלוד] הלא הוא האלון התבורי הענק המצל על הקברים [אולם כת"י מוסקבה מציין עץ אלה-בוטם]. זהו אחד מן המקומות שעדיין עומד העץ העתיק באותה חצר הנמצאת במישור בה נמצא אבא חלפתא אשתו ובנו. בתמונות הישנות משנות ה-20 נראה אותו 'בית' – גדר אבנים [בצורת 4 קירות, גל אבנים ערוך נדבכים נדבכים] סביב הציון, ושמו בפי הערבים אבו חג'ר-אלאזרק (= אבי האבן הכחולה) מחמת אותה אבן בזלת הדומה לצבע כחול שהיתה קבועה בגל האבנים על קברו, לצד דרום. [כנגד פתח הבית ובסמוך לו לצד מזרח 2 ארונות הנזכרים אצל עולי הרגל]. לפי עולי הרגל אשתו של אבא חלפתא קבורה עמו באותו מקום ולא באחד הארונות הסמוכים, והארונות זה בנו או בנו ונכדו [מסע דפלסטינא] או תלמידיו.
מרזב בדרך כלל פירושו ארבעה קירות מעל הקבר, ואכן גל האבנים שהיה בנוי בצורת מרובע כפי שנראה בתמונות הישנות הוא המרזב המתואר אצל עולי הרגל.
בתמונות הישנות הנ"ל נמצא קברו של אבא חלפתא בסמוך ממש  לקבר בנו. לאחר שנהרס גל/גדר האבנים, בנו ציון חדש במרחק רב מהארונות, דרומית מערבית להם. לפני עשרות שנים נהרס הציון ה'מחודש' ונבנה במקומו הציון הנראה כיום בשטח, אולם גם הוא לא צמוד לארונות, אלא מעט רחוק מהם. במקור הם היו צמודים ממש.
[יש מקום להעיר כי ע"פ חלק מעולי הרגל נראה כי אין כאן המקום. מנחם החברוני מזכיר מערה, תוצאות א"י מזכירם לכאורה מעל או ליד ר' זכריה בן הקצב. באיגרת יחוס האבות מאלמוני ובשבחי ירושלים הוא קבור תחת הזיתים ולצפון הכפר, ולא לדרום הכפר ותחת האילן העתיק הנמצא כיום שהיה אף בזמנם, וכ"ה בידי משה].
 

 


[1] בפי הערבים: אבו חג'ר-אלאזרק (= אבי האבן הכחולה) – ראה להלן; יש להבדיל בינו לבין ר' חלפתא (בן דוסא) איש כפר חנניה, תנא בדור החמישי, תלמידו של רבי מאיר, שהביא דברים משמו [בבא מציעא צד, א ועוד]. ראוי לציין שבכמה מכתבי המסעות צויין כאן ר' חלפתא איש כפר חנניה, אך ברובם צויין ר' חלפתא סתם. אמנם לפי השבילי דירושלים, ר"מ באסולה, גא"י וקאפסוטו כאן קבור ר' חלפתא איש כפר חנניה שקנה את המעיין עבור הכפר, אולם לפי השיוך לשני בניו נראה כי על אף הסברא ההפוכה, הרי שדוקא ר' חלפתא שגר בציפורי נקבר כאן, לעומת ר' חלפתא שגר כאן ולא נקבר כאן. [אודות ר' חלפתא איש כפר חנניה ראה: אבות ג, ו, בבא מציעא צד, א, תוספתא כלים ב"ק ד].
[2] ושם בחזרתו לכיוון עכו כתב: "מעכו לכפר חנניא מהלך יום אחד, שם קבור ר' אליעזר קב ונקי בן יעקב ור' יעקב אביו ואבא חלפתא ואשתו ובניו".
[3] ראה לעיל הערה 10.
[4] צ"ל במזרח, או שצ"ל 'במערה' ולא במערב.
[5] ראה לעיל הערה 9.
[6] ראה לעיל הערה 9.
[7] לא ברורה כוונתו, ולא מצאנו שני כפרים עם שמות אלו.
[8] בתוצאות ארץ ישראל נכתב כי נקבר כאן בכפר רבי תנחום איש פרוד, ואולי אף הוא התכוין לנחום איש גמזו והתחלפו השמות. קברו של נחום איש גמזו היה ידוע בתקופתו של באסולה בפרוד, אולם האר"י ז"ל גילה כי טעות היא וקברו בצפת, ואולי בכ"ז היה המעיין שייך לו.
[9] מעשה זה הובא גם ב"כתב יד ירושלים" שיצא כנראה בהוצאת ר' יעקב ברוך מליוורנו בעל שבחי ירושלים.

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע