אבא אושעיא איש טיריא
אמורא בן ארץ ישראל[1], חסיד וזהיר במעשיו.
התפרנס מעבודה ככובס (ראה להלן עובדות והנהגות).
עובדות והנהגות
מכיוון שהיה כובס, נהג ללבוש בגדים שונים כדי שלא יאמרו שגזל משל אחרים [ירושלמי בבא קמא י, י].
כשאיבדה המלכה תכשיטים וכלי זהב במקום שבו נהג לכבס, מצאם ר' אושעיא והחזירם למלכה. אמרה לו: יש לי די והותר ואיני צריכה לאלה. בכל זאת החזיר לה אבא אושעיא את התכשיטים ואמר לה: כך ציותה התורה, אז בירכה את ה' ואמרה ברוך אלוקי היהודים [ירושלמי בבא מציעא ב, ה].
כשנפטר ריחפה מיטתו באויר וקראו עליו: "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקב"ה לאבא אושעיא איש טיריא בוז יבוזו לו" [ויקרא רבה ל, א; מדרש שיר השירים ח, ח].
"יום שמת ר' אבין נולד אבה הושעיה איש טרייה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש, יום שמת אבה הושעיה איש טרייה נולד ר' הושעיה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש" [בראשית רבה פרשה נח, קהלת רבה א, א, ה].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בטיריא הסמוכה לפקיעין[2]:
"טיריה, שם קבור ר' יוסי איש טיריה ז"ל[3], ושם בית הכנסת לר' שמעון בן יוחאי ע"ה". [איגרת יחוס האבות מאלמוני, כת"י משנת רמ"ט, כת"י אילן ה']
עוד אומרים שמשם [מפקיעין] ולהלאה כמו שעה אחת, נקבר ר' אושעיא איש טיריא הנזכר בזוהר בלק [עמ' שעח לא, א], ולא מצאתי כתוב זאת גם כן בספרי הסיבובים". [חיבת ירושלים]
"טרם נטות היום מיהרנו להלוך משם [מפקיעין] אל כפר טריא, על ציון אבא הושעיא איש טריא". [מסע מירון]
מיקום וזיהוי הקבר
המקום מצויין במפות כחורבת אל-טירה והמעין נקרא עין טיריא, והציון הינו מסורת עתיקת יומין של תושבי האזור. אמנם בעבר ייחסו את הציון לר' יהושע בן חנניה שגר בפקיעין, אולם מחמת טעות קרה הדבר, שכן ר' יהושע קבור בבירור בבית הקברות של צפת כפי שהעיד האר"י ז"ל, ואף במסורת עולי הרגל לא נזכר שמו כאן. [בעת בניית יסודות לגידור הציון התגלה פתח של מערת קבורה מתחת לציון, וגל האבנים היה מציין את המערה שמתחתיו].