בס"ד
שופצו ותוקנו מצבותיהם של תלמידי הבעש"ט הק' בבית החיים הישן בשאריגראד
שאריגראד זכתה להיות מקום מושבו של הרה"ק רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע הנודע על שם ספרו 'תולדות יעקב יוסף', מגדולי תלמידיו של אור שבעת הימים מרן הבעש"ט הק' זי"ע. משך שנים רבות זכו תושבי שאריגראד ליהנות מזיוו והדרו עד שנאלץ להימלט לפולנאה מחמתם של המתנגדים בעיר ובסביבה, שלא ראו בעין יפה את התקרבותו של רב העיר לדרך החסידות. עד היום נותר בשאריגראד מבנה בית הכנסת העתיק בו התפלל ה'תולדות' הק', כשהבנין מתוארך לבן כ-500 שנה.
לפני כעשור היתה שאריגראד במרכז הסערה בה התחולל מאבק להצלת בית החיים היהודי בעיר, לאחר שיו"ר אגודת אהלי צדיקים הרב ישראל מאיר גבאי, קיבל ידיעה על כך שנוצרים מקומיים עומדים לבנות 14 בתי תיפלה מהמנזר הנוצרי ועד בית הקברות היהודי הישן. זמן קצר לאחר מכן הגיעו רבני הוועד להצלת בתי קברות יהודיים באירופה שע"י אגודת 'אהלי צדיקים' בראשות הרבנים הגאונים רבי חיים אלעזר שיינברגר, רבי חיים יהודה רבינוביץ ורבי מאיר סירוטה שליט"א, ויחד עם הרב ישראל מאיר גבאי ביקשו שראש העיר יגיע למקום על מנת לראות את חילול הקודש.
משראש העיר סירב, הזעיקו הרבנים קבוצה מחסידי ויז′ניץ וערכו במקום הפגנה. ראש האופוזיציה בעיר (יהודי), הזעיק את ראש העיר בטענה שזה יכול לעלות לו בכיסאו. ראש העיר שהגיע למקום והתרשם מהרבנים שעמדו וזעקו את כאבם של כלל הציבור היהודי, והבטיח לבטל את האישורים שניתנו כדי לבנות את בתי התיפלה הנקרא דרך אותו האיש ימ"ש, זאת תוך כדי שהרבנים ייקחו על עצמם לנקות ולגדר את המקום ולשמור על ניקיונו.
באגודת 'אהלי צדיקים' החלו כבר בימים שלאחר מכן בניקיון בית החיים בעבודת יד כדי להוציא את כל הלכלוך שהצטבר במקום, המצבות שנפלו בעקבות השנים הורמו, תוך כדי העבודות התגלו מצבותיהם שעל קברי שלושה מתלמידי מרן הבעש"ט הק' זי"ע, וכן שני קברים נוספים של רבנים חשובים משאריגראד, ולאחר התייעצות עם רבני הוועד הוחלט להקים אוהל מעל קבריהם. כשביקשה האגודה מראש העיר את האישורים לכך, הוא התנה זאת בתנאי שהאוהל שיוקם במקום יהיה דומה לבית הכנסת של בעל ה'תולדות יעקב יוסף' שעומד כאמור על תילו עד הלום.
עם קבלת האישורים הנדרשים החל יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי במלאכת התכנון והבנייה של האוהל מעל קברי תלמידי הבעש"ט הק' שנמצאו בבית הקברות הישן, ואכן כעבור תקופה הסתיימה מלאכת בניית האוהל בתבנית בית מדרשו של ה'תולדות' הק'. במהלך הזמן הזה תושבי המקום לא טמנו את ידיהם בצלחת וניסו להמשיך בדרכם על מנת לבנות את דרך אותו האיש ימ"ש על שטח בית החיים, ותוך כדי בניית האוהל אף שתלו עצים על חלק מהשטח, כדי לתפוס עוד ועוד משטח בית החיים, אולם הפעילים של 'אהלי צדיקים' נלחמו על מנת למנוע זאת מידם.
בימים האחרונים ביקר הרב גבאי בשאריגראד וגילה כי המצבות החשובות שהקים והעמיד לפני כעשר שנים, כבר דהה הכיתוב עליהן וכמעט אי אפשר לקרוא את נוסח המצבות. הרב גבאי מיהר להזמין אליו את הגוי המומחה ממונקאטש שעובד עם 'אהלי צדיקים' כבר שנים רבות, ועד מהרה תוקנו הכיתובים על המצבות ושופצו בכלילת יופי כראוי לכבודם של מצוקי ארץ וקדושי עליון אלו.
יצוין כי בתוך האוהל יש את מצבותיהם של הגה"ק רבי נפתלי הירץ זי"ע רבה של שאריגראד ושל הגה"ק רבי אברהם ב"ר מאיר זי"ע, ככל הנראה גם הוא מרבני העיר. בנוסף יש עוד שתי מצבות חשובות שנמצאו בשטח האוהל – 'הרב המופלא וכו' מוה"ר יעקב במ"ה שמשון', ו'גברא רבא המאור הגדול מהור"ר ישראל במהור"ר יעקב' – אבל הרב גבאי לא הצליח לפענח במי מדובר, בפרט שעל אחת מהן נכתב שהמנוח נפטר בשנת תפ"ט, קרוב ל-300 שנה אחורנית.
כמו כן נמצא שם קבר של רבנית חשובה זוגתו של אחד מרבני שאריגראד, אבל היות והכיתוב על המצבה אינו ברור דיו, קשה לדעת ולפענח במי מדובר. מחוץ לאוהל נמצא השבוע קבר נוסף של אחד החשובים בעיר, אך גם כאן הכיתוב כה דהוי שכמעט בלתי אפשרי לפענחו.
הרב גבאי מציין כי צביעת המצבות מחדש בשבוע זה גרם להתחדשות רבה בבית הקברות הישן בשאריגראד בו טמונים כאמור כמה מתלמידי הבעש"ט הק', ובימים אלו ממשיכים ביתר הפעילות כמו להקיף את בית החיים עם גדר כראוי למקום קדוש זה. גם בית הקברות השני בשאריגראד זוכה לטיפולה המסור והמקצועי של 'אהלי צדיקים' המשקיעה במקום ממון רב לשמירה על כבוד הצדיקים הקדומים.
באגודת 'אהלי צדיקים' מבקשים לקרוא לכל מי שנוסע לשפוך צקון שיח על קבריהם של גדולי האומה שלאורם אנו חיים, להגיע גם לבית החיים בשאריגראד הנמצא כמעט על הדרך בין אומן למעזיבוז, להתפלל בקברם של תלמידי הבעש"ט הק', כשתושבי המקום רואים שמגיעים לבקר במקום הם נמנעים מלחלל את בית החיים, בפרט שכבר מובא בהקדמה לספר שער הכוונות של מהרח"ו, כי בקבריהם של גדולי עולם שאין רבים מגיעים לשם התפילות מתקבלות יותר.