אגודת אהלי צדיקים שיפצה ותיקנה מצבות חשובות בבית הקברות בקאמינקא
שחזור התגלית המפתיעה במציאת הקברים של צדיקי קאמינקא בתום פעילות נמרצת רבת שנים
קאמינקא הינה עיירה קטנטנה באוקראינה, בה טמונים רבים מגדולי וצדיקי הדורות שהסתופפו בצילו הטהור של הבעש"ט הק' זי"ע. היה זה לפני כעשור, כאשר במהלך חיפושים נמרצים אחר הצדיקים הטמונים בקאמינקא ובראשם שבעת האחים המפורסמים שהתגוררו בעיירה, הצליח יו"ר אגודת 'אהלי צדיקים', הרב ישראל מאיר גבאי, לחשוף לראשונה את קבריהם של גדולי הצדיקים במשפחה מיוחסת זו, ואף להקים אוהל מיוחד לכבודם של הצדיקים, בו טמון גם גיסם הרה"ק רבי יוסף מקאמינקא זי"ע, שנישא לאחותם היחידה של שבעת האחים, אף הוא מגדולי תלמידי הבעש"ט הק'.
השבוע, לאחר שהרב גבאי שוב שיפץ את המצבות בבית החיים בקאמינקא וצבע אותן מחדש בכלילת יופי, שמענו מפיו שוב את הסיפור המרתק שמאחורי התגלית המוצלחת של קברי האחים הצדיקים מקאמינקא ושל גיסם רבי יוסף. "קאמינקא מוזכרת רבות בספרי תולדותיו של הבעש"ט", פותח הרב גבאי, "במקום זה התגורר הרה"ק רבי צבי הירש מקאמינקא זי"ע שהיה הבכור מבין האחים הקדושים שהיו נערצים על כל בני דורם.
"בתחילה רבי צבי הירש מתנגד לדרך החסידות, אך לאחר שהצטרף בגיל מבוגר והיה לאחד מתלמידיו של הבעש"ט הק', עשתה הצטרפותו, כזקן גדולי הדור, רושם עז ובזכותו נמנע החרם שביקשו המתנגדים להטיל על הבעש"ט הק'. אחת לשנה נהג הבעש"ט לעשות שבת אחת בעיירה קאמינקא והיה מגיע לכאן בכל שנה ממעזיבוז להתארח בביתו של רבי צבי הירש". הרב גבאי מציין בפליאה את הדרך המרוחקת ממעזיבוז לקאמינקא, כאשר אפילו כיום בנסיעה מהירה אורכת הדרך קרוב לשלש שעות, שבזמנים ההם היתה הדרך קשה ומסובכת הרבה יותר.
ההבנה כי בבית החיים בקאמינקא אמורים להיות קבריהם של רבים מגדולי תלמידי הבעש"ט הק', לא נתנה ליו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי, מנוח. "נתחיל מכך שאין שום מסמך באוקראינה ואין שום מפה בה מופיעה המילה 'קאמינקא'", הוא משחזר לנו כיום. "יום אחד הפנה את תשומת לבי יהודי מארה"ב שבספר שבחי הבעש"ט כתוב שבין מירופול לקאמינקא יש נהר שאותו צריך לעבור. למדתי מזה שני דברים: אחד שקאמינקא נמצאת ליד העיר המפורסמת מירופול; שנית, שנהר עובר ביניהם".
הרב גבאי מיהר למירופול והחל לחקור את בני העיר על העיירה הסמוכה 'קאמינקא', אך העלה חרס בידו. אף אחד לא שמע את השם המוזר הזה… אבל להפתעתו הוא גילה את הנהר באמצע העיר ומחשבה ראשונית נזרקת במוחו, שייתכן מאד שחילקו כאן את העיר לשני חלקים וזהו הנהר שמחלק ביניהם. הוא עובר לחלקה השני של העיר שנראה באמת שונה מאד, כפרי יותר, וגם כאן הוא חוזר וחוקר את התושבים אחד אחד, מבית לבית.
בסיומו של מחקר מקיף, מצא הרב גבאי גוי זקן שאישר כי אכן למקום זה קראו בעבר הרחוק 'קאמינקא'. בכך תם לו חלקו הראשון של השני, אבל עדיין אין כאן שום סממן שיעיד על הקהילה היהודית הענפה שפעלה כאן במקום משך שנים רבות. בסופו של דבר, החליט הרב גבאי לשבות במקום כמעשהו של הבעש"ט הק', ולהפתעתו אף גילה כי יש יהודי בודד המתגורר בקצה העיירה, היהודי האחרון שנותר כאן. הרב גבאי עשה אצלו את השבת ובמהלכה הראה היהודי את מיקומו של בית העלמין שנמצא מאחורי חצרו של אחד השכנים הנכרים.
"המקום היה עזוב ומוזנח מאד, מלא קוצים ודרדרים", מספר הרב גבאי, " אבל מה שהפליא אותי ביותר זה שלא ראיתי אפילו מצבה אחת. היהודי התעקש שכאן היה בית החיים ואפילו סבו קבור בין המצבות הרבות, אבל הוא לא יודע בדיוק איפה. בהמשך הגעתי לשם בשנית ואכן מצאתי שטח מלא מצבות, אבל את קברו של רבי צבי הירש מקאמינקא שמוזכר רבות יחד עם הבעש"ט הק', לא מצאתי. סיכמתי עם הגוי המקומי להעמיד מצבת זכרון לאותו צדיק וקדוש, ונסעתי לדרכי".
לאחר שנתיים, באחד מביקוריו בקאמינקא, ניסה הרב גבאי שוב את מזלו. "היהודי האחרון כבר לא היה בחיים, התחלתי לחפש שברי מצבות שאולי יספרו על סודות המקום, ואכן גיליתי רבים כאלו", נזכר הרב גבאי במלאכת הקודש. "לצרף את הפאזל של שברי המצבות היתה מלאכה קשה שנמשכה קרוב לשנה, במהלכה אף הגעתי לקאמינקא מספר פעמים ועשיתי בה את השבת, אבל כפי שאמרו חז"ל 'יגעת ומצאת – תאמין', בין המצבות העתיקות גיליתי במפתיע את המצבה הקדושה של הרה"ק רבי צבי הירש מקאמינקא זי"ע במלוא תפארתה, כשלצידה גם מצבת גיסו הרה"ק רבי יוסף מקאמינקא זי"ע, תלמידו החביב של הבעש"ט הק', ומאחוריהם סדורות מצבותיהם של האחים הצדיקים של רבי צבי הירש (אחד מהם קבור בהר הזיתים).
כיום, רבים מגיעים להתפלל באוהל שהקים הרב ישראל מאיר גבאי על קבריהם של שני הצדיקים הגיסים הקדושים, רבי צבי הירש ורבי יוסף מקאמינקא, וכאמור מאחוריהם טמונים האחים הנוספים ממשפחת הצדיקים של קאמינקא שהיו קרובים וחביבים אצל הבעש"ט הק', שהגיע לשבות במחיצתם אחת לשנה בקביעות.
כהשלמה לסיפור המרתק על מציאת הקברים בקאמינקא, מוסיף הרב גבאי לציין פרט חשוב שאינו ידוע: "ההורים של הרה"ק רבי יוסף מקאמינקא זי"ע, היו הצדיק רבי ישכר בער וזוגתו האשה הצדקנית מרת רבקה, שנקראה 'די פרומע ריבלע', שהתגוררו בסטאנוב. בשבחי הבעש"ט מסופר שהבעש"ט הק' הגיע פעם לסטאנוב ואמר שהוא צופה באור גדול שמאיר על אשה אחת בעיר, אמרו לו אנשי העיר שבוודאי התכוון ל'די פרומע ריבלע' והבעש"ט אישר את השערתם ואף ביקר בביתה".
"מה שמעורר כאן עניין", מדגיש הרב גבאי בהערתו, "שבשבחי הבעש"ט מסופר עוד, שהיא היתה הולכת להתפלל על קבר בעלה ומכה על הקבר עם מקל ואומרת לו: 'הירשיל, הירשיל, לך לפני כסא הכבוד והתפלל על בניך שיהיו עניים ואביונים, בכדי שלא יסורו מדרכי ד'. והנה, לפי מה שבידינו הרי שמו של בעלה היה רבי ישכר בער, כפי שנכתב בבירור על המצבה של הבן רבי יוסף מקאמינקא, ובפרט לאחר התגלית הגדולה שמצאנו בס"ד את הקבר של 'די פרומע ריבלע' בבית החיים בסטאנוב ולצידה טמון בעלה רבי ישכר בער, שאת מצבתו מצאנו שבורה לחלקים קטנים שצורפו לפאזל מושלם ופוענחו בדייקנות".
"אין ספק שמדובר בטעות בשבחי הבעש"ט, כי שמו לא היה 'הירשיל' כי אם 'ישכר בער', וחשוב לדעת זאת", מסיים הרב גבאי את הדברים ומציין שהאוהל בקאמינקא זקוק שוב לשיפוץ יסודי ומקיף, לאחר ששלטו בו פגעי הזמן מהקיץ ומהחורף של השנים האחרונות, ואי"ה בתקופה הקרובה יחלו לשקם ולשפץ את המקום כראוי וכיאה לאדמת קודש כזו.