הרב גבאי נעתר בחפץ לב, אך מה שהמתין לו בקורילובצי לא שיער. הביקור בקבר האחים אשר ביער מחוץ לעיר ריגש אותו מאד. והמחשבה הקבועה לא אחרה לבוא: 'שמא יש בעיר בית עלמין שאנו לא יודעים עליו'…
ממחשבה למעשה, הרב גבאי נכנס אל תוך העיר והחל בחיפושים אחר בית העלמין היהודי, משנמצא זה לאחר חיפושים מייגעים, התברר כי כמעט והינו חסר גישה אליו מחמת הקוצים והדרדרים המכסים כל חלקה טובה והקשו הן על הראות והן על התזוזה במקום. אך להרב גבאי הדברים האלה רק מגדילים את האתגר…
קבר האחים אותר בסוף, בבית העלמין בעיירה. אך לצד זה, התגלה מחזה נוסף, אוהל רעוע ומט ליפול, נותר עומד בנס, שעון על עץ. כאילו נאחז בשארית חייו האחרונים, כאילו המתין כאן לרב גבאי שיבוא, שיראה, שיבחין בו, שיידע את מי הוא מכבד, ויאפשר לו לקרוס ולילך אל מנוחתו.
הגיע הרב גבאי, נפעם כולו, בירורים מקיפים שערך ושטיחת הדברים בפני כ"ק האדמו"ר מבאיאן שליט"א, העלו כי באוהל הקדוש טמונים נכדיו של הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, התגלית המרעישה ריגשה את כל השומעים, והרב גבאי, לא נרתע ממצבים כלכליים קשים, שוקד על פיתוח האוהל הקדוש ובית העלמין כולו.