קאליש נחשבת לאחת הערים העתיקות במדינת פולין, ההתיישבות היהודית בעיר החלה בשנת ד' תתצ"ט, בשנת ה-מ"ז הותרה הקמת בית עלמין בעיר, בשנת קי"ח העניק המלך רישיון להקמת בית כנסת בעיר שעמד על תילו כ-600 שנה עד שנת תרי"ז בה נחרב בשריפה, גלים של פרעות שטפו מדי פעם את יהודי העיר, כשבכל פעם נמצאה עילה אחרת – בשנת ק"ט, פרעו ביהודי קאליש כשהואשמו בהתפשטות המגפה השחורה.
בשנות הת' הפכה קאליש למרכז רוחני חשובי ליהדות פולין רבה השני של הקהילה הידוע לנו הוא רבי ישראל שפירא המכונה רבי ישראל הדרשן, נתקבל לכהן בסביבת שנת ת"י, הוא הנהיג את העדה ולצד זה הקים ישיבה בעיר בה הרביץ תורה לתלמידים.
בין השנים תט"ז עד תמ"ג כיהן בעיר כדיין בבי"ד בקהילה הגאון רבי אברהם אבלי בעל "מגן אברהם" התפרסם על שם ספרו "מגן אברהם", פירוש וביאור ל"שלחן ערוך אורח חיים".
בתקופה שקדמה לשואה הנוראה חיו בקאליש כ-25 אלף יהודים, מיקום בית הקברות נשמר וכך שאר המוסדות היהודיים, לאחר המלחמה שרידים בודדים ליהדות נותרו בעיר, בית הקברות בו קבור המגן אברהם הפך לחצר בית ספר מקומי שנבנה בסמוך.
לפני כעשרים שנה החל יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א לבוא במגעים עם השלטונות בכדי להחזיר את בית הקברות לכבוד הראוי לו, דיבורים, אישורים, פגישות ועזרה מאירגונים יהודיים נוספים ומוועד הקהילה, במאמץ להחזיר לבית הקברות היהודי בו טמונים צדיקים נוספים את הכבוד הראוי לו.
20 שנה של מאמץ נשאו פרי, בימים אלו אישרו השילטונות את החזרת שטח בית הקברות היהודי לידי הקהילה היהודית, יו"ר האגודה שנכח בפגישה עם הרשויות בה נכחו בין היתר רבה הראשי של פולין הרב שודריך שליט"א יו"ר ארגון אתרא קדישא הרב דוד שמידל שליט"א, סיפר כי לפני כ-שש שנים הכין מצבת שיש בכדי להציבה במקום קברו של המגן אברהם, אך הדבר לא עלה בידו, כשהוזמן לפגישה זו חשב כי ייתכן והפעם יזכה לציין את מקום הקבר.
ואכן אומר ועושה, יו"ר האגודה הגיע לבית הקברות והציב את מצבת השיש הזמנית על מקום קבורתו של המגן אברהם, עד שיושגו האישורים הנדרשים להקים מצבה מכובדת על מקום קברו של המגן אברהם.
בבית קברות זה קבורים צדיקים נוספים וביניהם:
רבי אברהם ב"ר חיים אבלי הלוי גומבינר בעל ה"מגן אברהם" ו"זית רענן".
רבי יהודה ב"ר ניסן אב"ד קאליש מח"ס "חידושי מהריב"ן" "בית יהודה".
רבי יחזקאל ב"ר הלל אריה לייב ליפשיץ אב"ד קאליש מח"ס "המדרש המעשה".
רבי ישעיהו ב"ר אברהם משה וולטפרייד נודע בשם "דער וואלער רב".
רבי אברהם ב"ר שמואל שור
רבי יצחק הגדול
רבי יחיאל מיכל ב"ר אריה סגל
רבי יצחק זעליג ב"ר לייב קרא
רבי יצחק מקאליש ב"ר יוסף מיאמפולי חתן רבי ברוך ממז'יבוז'
רבי משה אפרים ב"ר מרדכי אשכנזי
רבי שמעון הכהן