Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

פרבומייסק

לאחר מאמצים שנמשכו זה זמן רב, אותרו ציוניהם של הבן של ר' דוד מטאלנא, רבי ישראל מבאהאפאלי מחבר "עטרת ישראל", המגיד מבאהאפאלי תלמיד הבעש"ט, בבית הקברות פרבומייסק

לאחר מאמצים שנמשכו זה זמן רב, אותרו ציוני בנו של הרה"ק רבי דוד מטולנא, רבי ישראל מבאהאפאלי (בוגופולי) מחבר הספר "עטרת ישראל" והמגיד מבאהאפאלי תלמיד הבעש"ט.


במהלך העבודות שנערכו באחרונה לסימון בית הקברות, התגלו הקברים – ויסודות אוהל – במקום בו אמורים היו להיות על פי עדויות הקיימות בידי האגודה. יסוד האוהל שופץ והמצבות הוקמו מחדש.


יו"ר האגודה, הרב ישראל מאיר גבאי, מספר על השתשלות העניינים: "לפני ראש השנה האחרון הגעתי יחד עם הקבלן איתו אנו עובדים לבית הקברות, כדי להראות לו איפה הוא יקים את האנדרטה לציון בית הקברות. אני המשכתי בדרכי, ולאחר כמה שעות התקשר אלי הקבלן, וסיפר לי, שהוא רואה תלולית עפר מרובעת מול הכניסה לבית הקברות, – מקום בו לפי העדויות היה אהל על ציוניהם הקדושים של בנו של רבי דוד מטולנא, רבי ישראל מבאהאפאלי, המגיד מבאהאפאלי תלמיד הבעש"ט – סובבנו את הגה המכונית וחזרתי למקום, התחלנו לחפור עם הידיים כדי לא לפגוע בציונים הקדושים, ולאחר חפירה של כ-20 ס"מ גילינו את יסודות האהל"


האגודה אף מתכננת לגדר את בית הקברות אולם הדבר מתעכב בשל חוסר תקציב.
רוצה לסייע?
לחץ כאן לתרומה!









תעודת זהות


מיקום: מרכז אוקראינה, 150 ק"מ מאודסה לכיוון קייב


פרבומייסק היתה מחולקת בעבר לשלושה עיירות: גולטה, אולויאפולי, והחשובה שבהם באהפאלי (בוגופולי), ואנו נתמקד כאן בעיירה זו.


ההתיישבות היהודית בבוגופולי החלה כבר לפני כ-450 שנה לסירוגין, היהודים בעיירה ידעו אף הרבה כאב ופעמיים במשך שנות גלותינו גורשו מהעיירה מלבד מאורעות השואה האיומה ע"י הנאצים ימ"ש.


בשנות ה' אלפים ת"ק ועד שנת ת"ר היתה העיירה באהפאלי מיושבת ברובה ביהודים ובשנות תפארתה שקק המקום חיים תורניים עשרות בתי כנסת ות"ת פעילים שירתו את היהודים תושבי המקום, שבתקופות מסוימות עלה מספרם על 40,000 יהודים, עד כי הפכה למרכז רוחני חשוב באזור ורבני העיירה התפרסמו בכל הסביבה.


רבים מרבני המקום אף בחרו בה כמקום מנוחתם האחרונה, והידועים שבהם הרה"ק רבי ישראל מבאהפאלי בעמ"ס 'עטרת ישראל', המגיד מבאהפאלי תלמיד הבעש"ט הק', והרה"ק רבי מרדכי בנו של הרה"ק ר' דוד מטאלנא.


בשנות הזעם, עת בא הצורר הנאצי לעיירה, נכחדה הקהילה ומתי המעט שנצלו מן התופת הצליחו להקימה מחדש,  אך ימי הזוהר של הקהילה המפוראת תחת ידה הקשה של השלטון הקומוניסטי לא שוקמה מאז.


בית הקברות נותר ללא הגנה במשך עשרות שנים ועד ימינו ומצבו מידרדר והולך.


 

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא:

שמות התורמים יוזכרו על ציון הבעל שם טוב זי"ע