פרבומייסק, באהפאלי: סומן בית הקברות

לאחר זמן רב, ומאמצים מרובים, העמידה "אהלי צדיקים" בעיר פרבומייסק שבאוקראינה, מצבה לציון בית הקברות והצדיקים הקבורים במקום המציבה מציינת כי השטח הינו שטח בית הקברות היהודי של העיר באהפאלי (בוגופולי).

רוב המצבות בבית הקברות נעקרו במשך הזמן וכמעט לא נותר זכר להיותו בית קברות.

תקציבינו הדל לא איפשר לנו לגדר את כל בית הקברות כפי שהיינו רוצים, לכן על מנת לשמר את בית הקברות ולגרום לעולים לקברי צדיקים ובתי קברות לבקר גם בבית הקברות בפרבומייסק (מה שיתרום לשימורו), מעמידה האגודה מצבה (אנדרטה) בכניסה לבית הקברות, שבה כתוב כי זהו בית קברות יהודי, ופרטים על הצדיקים הקבורים בו. 

בין הקבורים במקום:

רבי ישראל מבאהפאלי, בעמ"ס 'עטרת ישראל' | הרה"צ המגיד מבאהפאלי, תלמיד הבעש"ט | רבי מרדכי בנו של רבי דוד מטולנא |ורבים מרבני העיר לדורותיהם.

על המפה:

פרבומייסק היתה מחולקת בעבר לשלושה עיירות: גולטה, אולויאפולי, והחשובה שבהם באהפאלי (בוגופולי), ואנו נתמקד בעיירה זו.
ההתיישבות היהודית בעיירה החלה כבר לפני כ450 שנה לסירוגין, היהודים בעיירה ידעו אף הרבה כאב ופעמיים במשך שנות גלותינו גורשו מהעיירה, זאת מלבד הגירוש ורצח היהודים ע"י הנאצים ימ"ש.
בשנות ה' אלפים ת"ק ועד שנת ת"ר היתה העיירה באהפאלי מיושבת ברובה ביהודים ובשנות תפארתה שקק המקום חיים תורניים עשרות בתי כנסת ות"ת פעילים היו במקום ששירתו את היהודים תושבי המקום שבזמנים מסויימים מספרם עלה על למעלה מ-40,000 יהודים, רבני העיירה התפרסמו בכל הסביבה.
רבים מרבני המקום אף בחרו בה כמקום מנוחתם האחרונה, והידועים שבהם הרה"ג ר' ישראל מבאהפאלי בעמ"ס 'עטרת ישראל', המגיד מבאהפאלי תלמיד הבעש"ט הק', והרה"ק ר' מרדכי בנו של הרה"ק ר' דוד מטאלנא.
בשנות הזעם, עת בא הצורר הנאצי לעיירה, נכחדה הקהילה ומתי המעט שנצלו מן התופת הצליחו להקימה מחדש,  אך ימי הזוהר של הקהילה המפוראת תחת ידה הקשה של השלטון הקומוניסטי לא שוקמה מאז.
בית הקברות נותר ללא הגנה במשך עשרות שנים ועד ימינו ומצבו מידרדר והולך.

מצב בית הקברות:
בית הקברות פעיל משנת ה' אלפים ש"פ, ויתכן שאף קודם לכן, בבית הקברות ישנם מציבות רבות אשר עיתות הזמן ניכרת בהם עשרות מציבות עקורות והררי זבל הנזרקים לשם על ידי השכנים המקומיים.
בחלק מבית הקברות יש עצים שגדלו עם השנים, אותם אין כל סיכוי להוריד, אך את הזבל, העשבים, הקוצים, ומרעה הבהמות ניתן עדיין לעצור.
האגודה נמצאת בקשרים אם ראשי העיר כבר כמה שנים, וקיבלה מהם אישור עקרוני לגידור המקום והעברתו לידיים יהודיות, אך מחוסר תקציב לא נעשה דבר, פרט להקמת מציבה לציון בית הקברות שנעשה כעת.
היקף בית קברות כ-500 מטר, והוא פעל במשך מאות שנים. בחלק מהקום נותרו מציבות, והוא נמצא בסכנה תמידית.

התוכנית:
כדי שלא יגעו ידי זרים וזדים בבית הקברות ויפגעו במה שנשאר, ועל מנת למנוע את גזילת השטח על ידי בעלי ענין, וכדי למנוע מהתושבים להפוך את המקום למזבלה עירונית נצטרך להקים גדר, אפילו מהסוג הפשוט ביותר סביב בית הקברות.
הגדר גם תבהיר לתושבים ששטח זה אינו הפקר ושייך למאות יהודים ששילמו על אדמה זו כסף רב כדי למצוא בה את מנוחתם האחרונה.