ממחקר מקיף אודות משפחת חיות (גילוי מדהים בגורודוק) עלה כי נפלו כמה שגיאות בכתבתנו הראשונה. מי שהאיר את עינינו לראשונה על הטעות היה רבי נפתלי אהרן ווקשטיין, עורך מדור ′וייתילדו′ בעיתון ′המודיע′, אשר מסר לנו אף חומר נוסף שהחמיצו עינינו.
להלן כתבתו כפי שפורסמה בהמודיע:
מצבת קברו של בעל ה"הולך תמים" נחשפה בעיר גורדוק שבאוקראינה (א)
הגאון רבי אברהם חיות בנו של בעל ה"אפי רברבי" היה ידוע בדורו, ואף חיבר את הספר "הולך תמים" * בערב חג הסוכות נחשף ב′המודיע′ כתב ידו של רבי אברהם חיות מקראקא שמקום קבורתו התגלה בימים אלו * לאור גילוי המציבה, שומה מעתה על חוקרי תולדות גדולי ישראל לחקור מחדש צדיק מה פעל בעיר גורודוק שבאוקראינה
מאת
ונפתלי אהרן וקשטיין
נחשף מקום קבורתו ומצבתו של הגאון הקדוש בעל ה"הולך תמים" מקראקא זי"ע בעיר גורדוק שבאוקראינה ע"י אגודת "אהלי צדיקים". תחילת הסיפור לפני מספר שבועות בעת שמספר פעילים, יחד עם יו"ר האגודה הרב ישראל מאיר גבאי, פעלו במקום, ונתקלו לפתע במצבה שעליה תארים אשר מופיעים רק על קבריהם של גדולי ישראל מדורות קודמים, המצבה היתה מאובקת ועליה ירוקת עבותה אשר כמעט ולא היה ניתן לקרוא את הכתוב בה.
הרב גבאי קרא מיד לצוות מומחים שינקו את המציבה מבלי לפגוע בה ובאותיות העדינות החקוקות בה. לאחר ניקיונה, התגלה למרבה ההפתעה כי המציבה הינה מצבת ציונו של רבי אברהם חיות בנו של רבי יצחק חיות הראשון בעל האפי רברבי זיע"א.
חשוב לציין כי אביו היה אחד מן הדמויות המרכזיות בין גדולי ישראל הקדמונים, אשר תפס מקום של כבוד בין ענקי הרוח בדורו, ה"ה הגאון הקדוש רבי יצחק חיות רבה הנודע של פראג, [שם המשפחה במקור: "חייז", ושופץ ל"חיות", ראה שער הספר "פני יצחק"]. בנו רבי אברהם חיות מקראקא, היה ידוע בדורו כאחד מקדושי עליון, ונתפרסם בחיבורו כמחבר הספר "הולך תמים". נציין, כי בערב חג הסוכות נחשף ב′המודיע′ כתב ידו של חיבור חדש של רבי אברהם חיות.
ענקי משפחת חיות
עוד נכתב, כי "עוד באותו היום שלח רבי ישראל מאיר גבאי תמונות של המצבה למכון אהלי צדיקים לחקירה יותר יסודית. לאחר חיפוש מייגע ומדוקדק מצאו במכון אזכור לרבי אברהם חיות בספר "ענף עץ אבות" וזה לשונו: "הג"
אולם, אין זה מדויק, אלא רבי אברהם חיות הזקן – אבי אביו של בעל ה"הולך תמים", שעליו ועל בני משפחתו אכן מסופר שהביאו מאבני בית הכנסת שבארץ מולדתם לפראג. ועוד. רבי מנחם מאניש חיות לא היה אבי ה"זרע יצחק", אלא "זקינו". ולא עוד, אלא שבספרי התולדות מנויים לרבי יצחק חיות שלשה בנים, ואת רבי אברהם חיות כאחד מהם, [ראה: "לתולדות הקהילות בפולין" של הגאון רבי צבי הירש אב"ד דרעזדען, ועוד. וי"א ארבעה, ראה: "מאורי גליציה", וראה עוד בספר "תועפות הרי"ם" זלאטשוב – מאת הרב יצחק מתתיהו טננבוים, עמוד 12 ועוד]. מלבד בספר "מליצי אש" ששם נשמט בטעות שמו של ה"הולך תמים".
אביו, הגאון הקדוש רבי יצחק חיות, היה רבה של פראג, והיה גיסו – אחי אשתו הראשונה של המהר"ל מפראג זי"ע, ומחבר הספר הנודע "פני יצחק", שמפורסם יותר בשמו של אחד מחלקיו הפנימיים של הספר: "אפי רברבי". רבי יצחק ב"ר אברהם חיות, היה מגזע חסידי פרובינצא, שהיו מגזע רש"י הקדוש.
גזע "חסידי פרובינצא"
כאמור, בספרי התולדות מנויים לרבי יצחק חיות שלשה בנים. מלבד בנו הראשון רבי מאניש הנזכר לעיל, ידועים לנו שני בנים נוספים לרבי יצחק בעל ה"אפי רברבי". הלא הם – בנו השני: הגאון רבי אברהם חיות מקראקא הידוע ומפורסם על שם ספרו "הולך תמים", שנדפס בקראקא בשנת שצ"ד, ותוכנו: "טעמי תרי"ג מצות כסדרן… ע"פ פשט רמז דרש סוד… בנוי על אדני חכמת הקבלה".
רבי אברהם נודע בדורו כקדוש עליון, מקובל אלקי, אם כי לא שימש במשרה רשמית, וכפי הנראה מהתארים בהסכמות שעל הספר. בהקדמת ספרו מספר אודות אביו וקדושתו וגדולתו בתורה. ומעניין לציין, שהוא מספר שם על חיבור בשם: "זרע יצחק", שלא נדפס, והוא כשם חיבורו של הנין הנזכר לעיל. בנו השלישי של ה"אפי רברבי", הוא הגאון רבי אליעזר חיות – מגדולי חכמי קראקא.
גורדוק – אוקראינה
מזה כמה שנים מנקה אגודת "אהלי צדיקים" את בית הקברות היהודי בעיר גורדוק שבאוקראינה. הפעילים מבקרים במקום, מתקנים מצבות שנפגעו מפגעי הזמן ובידי זדים, מעמידים מצבות שנפלו, ועוקרים שיחים הגדלים פרא. העיר גורדוק שבאוקראינה היא העיר "דויד-הורדוק", ששם כיהנו באדמורו"ת שושלת קאשיווקא-דויד-הורדוק. הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל היה חתנו של הרה"ק רבי אלתר בן ציון גינצבורג מדויד הורדוק
כאמור, לפני מספר שבועות בעת פעילות שגרתית במקום, נתקלו לפתע במצבה שהתארים שעליה מעידים כמאה עדים על הטמון שם שהוא אחד מגדולי ישראל מדורות קדומים. המצבה המאובקת, והירוקת העבותה שמעליה, גרמה אשר כמעט ולא היה ניתן לקרוא את הכתוב בה. לאחר ניקיונה, התגלה למרבה ההפתעה כי מדובר במצבת ציונו של הגאון רבי אברהם חיות מקראקא בעל ה"הולך תמים" הנ"ל. ואכן, מנוסח המציבה ניכר בבירור שרבי אברהם מפורסם היה בדורו לאדם גדול וקדוש, וכפי שאנו קוראים את הכתוב לאחר פיענוח מקצועי על ידי המכון "אהלי צדיקים":
אי לא חזיתן לארי′ חזיתן / למרבעתי קרנא דתורה / בי′ קבירא צדיק הולך תמים / מפענח נעלמי′ איש חי′ משי′ / לילות כימים הגאון הגדול / המפורסם רב פעלי′ עמוד / התווך יחיד בדורו המקובל / החסיד האלקי מהי′ אברהם / חיות בעה"מ ספר הולך תמים / בן לאותו צדיק הגאון הגדול / המקובל החסיד האלקי רבן / של כל בני הגולה המפורסם / יחיד בדורו מה"ו יצחק חיות / אב"ד דק"ק פראג בעה"מ אפי / רברבי ופחד יצחק ופני / יצחק וקרית ארבע מגזע / חסידי פרוביניצא ת.נ.צ.ב.ה.
במכון "אהלי צדיקים" שוקדים עתה במרץ רב, לזהות ולפענח את הכתוב על יתר המצבות הנמצאים ליד מצבת רבי אברהם חיות, אשר כנראה גם שם טמונים ענקי הרוח שחיו ופעלו בעיר זו. בינתיים, שופצו הקברים ונוקו, והועמדו בצורה מכובדת. על מקום מנוחתם יוצבו שלטים לאות ולזכרון לאותם צדיקים זי"ע.
חקר תולדותיו
בהזדמנות זו יש לציין, שלאחרונה נמצא חיבור שלם בכתב יד קדשו על ה"שלחן ערוך", ולאחר בדיקת מומחים ובראשם הגאון רבי יצחק ישעיה וייס שליט"א מבני ברק, נקבעה זהותו של רבי אברהם חיות מקראקא כמחבר הספר. צילום מתוך כתב יד זה פורסם ב"המודיע" של חג הסוכות, במאמרו המצוין של הרב ישראל אלטר גרובייס – "חקר גנזי צפונות".
לאור גילוי המציבה, שומה מעתה על חוקרי תולדות גדולי ישראל לחקור מחדש צדיק מה פעל בעיר גורדוק שבאוקראינה, ומדוע שם חלקת מחוקק ספון. זכותו יגן עלינו.