Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
"ושם, במקום גניזת הצדיק, זוכה כל אחד שירחמו עליו מלמעלה וידונו אותו לכף זכות".
(שלוחין ב' י"ג)
"ועל כן הוא דבר גדול מאוד מאוד להרבות לילך על קברי צדיקים אמיתיים".
(כתובת קעקע ג' ב')
על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקב"ה עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך.
(ספר המידות, צדיק קעג)
"עיקר השראתה שכינה בדורותינו אלה - בקיברי צדיקים".
(מובא ב"לשם" חלק ד' בשם הגר"א)
"מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ להשתטח על קיברי צדיקים, מצד שהיא מצוה רבה".
מובא ב"שדי חמד" (מערכת ארץ ישראל אות א')

עזרו לנו להמשיך
לשמר את העבר היהודי ברחבי העולם, ולהציל בתי קברות באירופה ולשמרם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים

מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים

הרב ישראל מאיר גבאי בסיור בשטח בית הכנסת במהלך הבנייה
מיהו רבי יעקב בן אשר | בית הקברות היהודי בכיוס | מקום קבורתו בכיוס או טולדו | שם העיר | ספרים ומקורות | פעולות ההצלה
הרב ישראל מאיר גבאי בסיור בשטח בית הכנסת במהלך הבנייה

מיהו רבי יעקב בן אשר:
רבי יעקב – המכונה בעל הטורים, נולד בגרמניה (אשכנז), בשנת ה′ל לערך, כבנו השלישי של רבנו אשר המכונה הרא"ש.
רבנו חיבר את ספרי ההלכה הידועים בשם ′ארבעה טורים′ אשר זכו למקום של כבוד בכל ספרייה יהודית ועל שמם נקרא רבנו "בעל הטורים".
רבנו חי באמצע תקופת הראשונים ונחשב לאחד מגדוליה.
הרמ"א, רבי יוסף קארו ורבי יואל סירקיס בעל הב"ח, כתבו את ספריהם כפירוש על ספרי רבנו ובכל פסיקותיהם התבססו על דבריו.
בשנת ה′קי"ח י"ב לחודש תמוז נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמימה.

בית הקברות היהודי בכיוס:
בשנת ה′תשנ"ד נסע יו"ר אהלי צדיקים, הרב ישראל מאיר גבאי, לראשונה לאי כיוס שביוון. בבית הקברות עדיין היו פזורים פה ושם מציבות, אך רוב רובם של המציבות נעקרו ממקומם, העירייה לקחה חלק מן המציבות והחזיקה אותם במחסן על יד בית הקברות. בשנת ה′תשנ"ה ביקר הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אגודת אהלי צדיקים באותו מחסן ואף צילם אותו.
מאז ועד היום נסע הרב ישראל מאיר גבאי פעמים רבות לאי כיוס, ובשנת ה′תש"ס הצליח הרב גבאי לשבת עם ראשי העירייה ויחד הם פתחו במחקר אשר הצליח לעלות בחכתו דברים מעניינים ביותר, מסמכים עתיקים המוכיחים כי בעל הטורים קבור במקום, זקנים שיכלו להעיד על המקום המדוייק לקבורתו ועוד.
בשנת ה′תשס"א העביר הרב גבאי מציבת אבן לכיוס במטרה לקבוע אותה במקום עליו הצביעו כל הממצאים כמקום קברו של רבינו בעל הטורים, אולם, מסיבות שונות התעכב הדבר עד לשנת ה′תשס"ה, כאשר בכל אותו הזמן ניסה הרב גבאי שוב ושוב ליצור קשר עם ראשי העירייה איתם התחיל את המחקר, אך כל נסיונותיו עלו בתוהו. אפילו אותו מחסן עם המציבות נעלם ממקומו כלא היה וכל אותם מסמכים יקרי ערך נאבדו שוב פעם יחד עם האישורים להקמת המציבה ויחד עם המציבה עצמה.
מאז עברו עוד 6 שנים, מדי פעם נסע הרב גבאי לכיוס על מנת להתחיל מחדש ולנסות להשיג אישורים חדשים ולהקים את המציבה ולהציל את ביה"ק. עד שסוף סוף, בשבועות האחרונים, ניתנו שוב האישורים הנכספים ומחוסר תקציב הניחה האגודה במקום שלט המורה על מקום קבורת הבעל הטורים בתוך שטח בית הקברות היהודי שהפך במרוצת השנים לאזור ובו בתים וכבישים.
אנו תקווה כי נשיג במהרה את התקציב הדרוש על מנת להקים במקום מציבת זכרון מכובדת אשר תעיד כמאה עדים כי המתחם כולו היה והינו בית קברות יהודי וכי במקום הזה טמון רבנו יעקב בעל הטורים זיע"א.

מקום קבורתו: בכיוס או בטולדו?
ישנם חילוקי דיעות באשר למקום קבורתו של רבנו: יש טוענים כי רבנו קבור בטולדו שבספרד, ואילו אחרים טוענים שרבנו קבור על אי בשם כיוס הסמוך לאיזמיר שביוון.
ידוע כי בבית הקברות היהודי בטולדו עמדה מציבה ושמו של רבנו חרוט עליה, דבר שכביכול מעיד על קבורתו במקום, אך מאידך ישנם עדויות מובהקות של גדולי עולם וראיות ומסמכים אחרים שמוכיחים כי רבנו טמון בכיוס. העובדות הללו יוצרות דילמה לא קטנה באשר למקום קבורתו של רבנו.
ידוע כי רבנו החל בסוף ימיו במסע לארץ ישראל, מסע כזה ארך באותם ימים ימים ארוכים של תלאות ונסיעות ממקום למקום.
את מסעו החל רבנו בעיר טולדו שבספרד, והוא חצה את אירופה עד לכיוס שביוון כאשר בכוונתו להפליג מכיוס לארץ ישראל.
הרבה יהודים וצדיקים גדולים נפטרו באיזורים אלו, אחרי תלאות הדרך בדרכם לארץ ישראל, כך גם רבנו, כאשר הגיע לכיוס נפל למשכב ממנו לא קם.
בני הקהילה בכיוס כנראה התוודעו לרבנו ולכן קברוהו בכבוד גדול במרכז בית הקברות. יש להניח כי באותו הזמן, בצידו השני של הגלובוס, בטולדו שבספרד יושבים בני הקהילה מדוכדכים וליבם מר, הם ידעו שרבנו כבר היה אמור להגיע לארץ ישראל ומבירורים שעשו עלה כי כף רגלו לא דרכה בארץ, במר ליבם חיכו עוד ימים ארוכים לתשובה ובליבם תקווה, כעבור זמן מה הבינו שרבם אהובם כנראה נפטר בדרכו ולכן העמידו מציבה לזכרו בבית הקברות על יד אביו בעל הרא"ש, על מנת לכבדו ולהוקירו ולבל ישכח שמו.

ספרים ומקורות:
′סדר הדורות′ – חלק ימות עולם – האלף השישי – ה′ אלפים ק:
רבינו יעקב בעל הטורים בן הרא"ש (ע"ל פ"ח) חבר הטורים שנת ה′ אלפים ק′, כנראה בטור או"ח סי′ תכ"ז (צמח דוד). וחבר פירוש על התורה בגימטריאות, וקיצור פסקי הרא"ש. ושמעתי מאיש אחד שהראו לו קבורתו בעיר שאייה רחוק מאיזמיר יום אחד. ולפי הנראה לעיל שנת פ"ח לא היה בספרד רק באשכנז.

החיד"א כותב בספרו ′שם גדולים′ – חלק גדולים – מערכת י אות רח:
…ורבינו יעקב בעל הטורים נסע מאשכנז לבא לארץ ישראל ובעיר כיא"ו נתבקש בישיבה של מעלה והיתה מנוחתו כבוד.

רבי נתן שטרנהארץ מברסלב כותב בספרו ′ימי מוהרנ"ת′ – חלק שני – קעב-קעג:
ו

Scroll Up

הפניות נקראות ומועברות לטיפול אך ללא מענה אישי

השאירו לנו הודעה בטופס הבא: